אחרי החיסולים באיראן: ההכרעה תעבור למשמרות המהפכה

החיסולים האחרונים בצמרת האיראנית יוצרים טלטלה עמוקה במבנה ההנהגה, אך לא בהכרח מבשרים על קריסה מיידית של המשטר. כך מעריך ד"ר ג'קי זבולון, מומחה למדעי המדינה ופרשן לענייני איראן, בריאיון הבוקר לבני טיטלבוים בכאן מורשת.

לדבריו, איראן מצויה כעת ב"סוג של ואקום" הנהגתי, לאחר תהליך שהוא מגדיר כ"עריפת ראש" – פגיעה הן בדרג הרוחני-אידיאולוגי והן בדרג הביצועי-ניהולי. "ב-24 השעות האחרונות אין למעשה גורם ברור שמוביל את המערכה", אמר.

זבולון מציין כי גם אם קיימים גורמים בפרלמנט שיכולים למלא את החלל, מדובר בהתפתחות שלא הייתה צפויה מבחינת המשטר. בין הדמויות שחוסלו, הוא מזכיר את מפקד הבסיג' ואת עלי אל-רג'אני, שלדבריו נחשב לדמות מספר שתיים אחרי המנהיג העליון.

עם זאת, הוא מדגיש כי השאלה המרכזית אינה זהות המנהיג הבא, אלא מי מחזיק בכוח בפועל: "מי ששולט באיראן הם משמרות המהפכה. שם יוכרע הסיפור".

לדבריו, סימנים ראשונים לסדקים כבר נראים בשטח. "ממקורות זרים שמעתי על עריקה של כ-350 שוטרים מאחד הבסיסים", ציין, והוסיף כי המשטר שוקל צעדים חריגים, כולל גיוס אסירים לשורות כוחות הביטחון – עדות ללחץ הגובר.

במקביל, הרחוב האיראני עדיין לא מתפרץ בהיקפים משמעותיים. "העם עייף – נפשית, פיזית וכלכלית", הסביר זבולון, אך הדגיש כי מחאות המוניות לבדן לא יספיקו להפלת המשטר. "מהפכה לא מתחילה בכיכר – אלא כשהמערכת מבפנים מפסיקה להחזיק".

לדבריו, התרחישים האפשריים נעים בין קריסה הדרגתית לבין הקשחת המשטר והגברת האלימות כלפי האזרחים. "זה יכול ללכת לשני כיוונים קיצוניים – או שהמערכת תיסדק, או שתתאחד ותהיה אלימה יותר".

לסיכום, זבולון מציג קו מורכב: אופטימיות זהירה לצד קריאה להבנה אסטרטגית עמוקה של המציאות. "כדי שהמשטר יקרוס, לא מספיק הרחוב – צריך לראות שינוי בתוך משמרות המהפכה", אמר.

בנוסף בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים  ציין המזרחן ד"ר אדי כהן כי למרות הפגיעה באיראן – מדינות ערב אינן משנות את יחסן הבסיסי לישראל. לדבריו, "הם שמחים שאנחנו פוגעים באיראן, אבל עדיין רואים בנו אויב".

כהן הסביר כי במיוחד סעודיה נזהרת שלא להצטייר כמי שפועלת לצד ישראל: החשש המרכזי הוא תדמיתי – שיתוף פעולה גלוי עלול לפגוע במעמדה בעולם הערבי ולהעמיד את ההנהגה, ובראשה יורש העצר מוחמד בן סלמאן, במבוכה ציבורית ופוליטית.

גם מדינות המפרץ, בהן איחוד האמירויות וקטאר, שומרות על קו זהיר ונמנעות מהתבטאויות חריפות. לדבריו, מדובר באסטרטגיה של המתנה וזהירות: "הן לא רוצות להחמיר את המצב, יש להן הרבה מה להפסיד – ויש גם פחד".

באשר לזירה הצפונית, כהן התייחס ללבנון וטען כי אין להפריד בינה לבין חיזבאללה. לדבריו, העימותים הפומביים בין הצדדים אינם אלא "הצגה מתואמת": "ביום הם משמיצים אחד את השני – ובערב יושבים יחד".

כהן מזהיר כי יוזמות מדיניות, צרפתיות או אמריקאיות, שמופיעות במהלך לחימה – נועדו לדבריו לבלום את ישראל מ"הליכה עד הסוף", אותה הוא מגדיר כהכרעה מלאה של חיזבאללה.