יותר מ-100 מנהיגים יהודים דורשים: מעמד מיעוט מוגן ליהודי אירופה

על רקע עלייה חדה באנטישמיות והחרפה בתחושת חוסר הביטחון, למעלה מ-100 מנהיגים יהודים מכל רחבי אירופה קיבלו החלטה דרמטית: לדרוש ממדינות אירופה ומהאיחוד האירופי להעניק ליהודים מעמד של מיעוט מוגן מיוחד, מסגרת חדשה שנועדה להבטיח את המשך קיומם של החיים היהודיים ביבשת.

ההחלטה התקבלה בתום יומיים של דיונים אינטנסיביים בכנס איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA)  בבריסל. המשתתפים תיארו מציאות שבה יהודים חוששים ללכת ברחוב, סטודנטים מסתירים את זהותם, וקהילות חיות תחת אבטחה כבדה - מציאות שלדבריהם אינה יכולה להימשך.

המתווה אושר בכנס ויועבר כעת למוסדות האיחוד האירופי, לממשלות ולגופים בינלאומיים, במטרה לקדם אותו בשורת מהלכים מדיניים וחקיקתיים כבר בתקופה הקרובה. המתווה מבוסס על שלושה נדבכים מרכזיים:

הנדבך הראשון הוא הכרה רשמית ביהודים כמיעוט לאומי, ולא רק כקבוצה דתית . מדובר בהכרה בכך שהיהודים הם עם בעל זהות, תרבות והיסטוריה ייחודיות, עם נוכחות של למעלה מ-2,000 שנה באירופה. הכרה זו נועדה לעגן בחוק את זכויותיהם הן כקבוצה דתית והן כקבוצה אתנית, בהתאם לגישה הבינלאומית הרואה באנטישמיות גם ביטוי של גזענות, ולאפשר הגנה מלאה על הזהות וההמשכיות היהודית.

הנדבך השני עוסק בהגנה ממשית על אורח החיים היהודי. במסגרת זו מודגשת הדרישה לפעול בנחישות נגד אנטישמיות במרחב הציבורי באמצעות חקיקה ואכיפה אפקטיביות, כולל ענישה על הסתה, הפצת תכנים וסמלים אנטישמיים והקמת ארגונים עוינים. לצד זאת, נדרשת הגנה ברורה על פרקטיקות יסוד כמו ברית מילה, שחיטה כשרה וטקסי חיים, לא רק כחופש דת אלא כביטוי לזהות לאומית ותרבותית. בנוסף, הודגש תפקידו המרכזי של החינוך, הן בחיזוק הזהות היהודית ובהעברת המסורת לדורות הבאים, והן במאבק בתכנים אנטישמיים ועיוותים במערכות החינוך הכלליות.

הנדבך השלישי מתמקד ביישום בפועל . המשתתפים קראו להקמת מנגנונים קבועים שיבטיחו הגנה יומיומית ויצירת דיאלוג מובנה בין מדינות לקהילות יהודיות, הכרה רשמית בנציגות הקהילתית, ושיתוף פעולה עם רשויות בתחומי ביטחון, חינוך ושירותים ציבוריים. בנוסף, הודגש הצורך בתקצוב יציב וגמיש לביטחון, חינוך ושימור תרבות, וכן ביישום מלא של המלצות גופים אירופיים, כדי להבטיח שההגנות לא יישארו ברמת ההצהרות בלבד.

יו״ר ה-EJA, הרב מנחם מרגולין, אמר: "במשך שנים התרענו וניסינו לפעול בכלים הקיימים אבל המציאות מוכיחה שהם לא מספיקים. כשיהודים מותקפים ברחובות, כשילדים צריכים אבטחה כדי ללכת לבית ספר, וכשצעירים נאלצים להסתיר את זהותם, לא מדובר בתופעה נקודתית, אלא במציאות מתמשכת. המשמעות ברורה: אם לא ייקבעו כללים חדשים, החיים היהודיים באירופה ימשיכו להישחק.
מעמד של מיעוט מוגן נועד להבטיח דבר אחד פשוט - שהיהודים יוכלו להמשיך לחיות כאן בביטחון, בגלוי, וללא תלות בהחלטות משתנות של ממשלות".

במהלך יומיים של דיונים אינטנסיביים, הכנס בבריסל הפך לזירה מרכזית להצפת עומק המשבר שחוות הקהילות היהודיות באירופה ולגיבוש דרכי פעולה. נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מצולה, הזהירה כי “בתי כנסת מותקפים, בתי ספר מסומנים כמטרה  וכל אחד מהמקרים הללו הוא מתקפה על כל מה שאירופה מייצגת”, והדגישה כי אנטישמיות היא “רעל שיש לעקור מהשורש”.

שגריר ארה״ב בבלגיה, ביל וייט, הוסיף כי המסר ששמע מהקהילה היהודית ברור: “אנחנו כבר לא מרגישים בטוחים”, והבהיר כי ארצות הברית תמשיך לפעול “באופן חד-משמעי” להגנה על חופש הדת והחיים היהודיים. במקביל, השליח המיוחד של ארה״ב למאבק באנטישמיות, השגריר הרב יהודה קפלון, קרא למדיניות ברורה ולפעולה מתואמת, והדגיש כי למרות משאבים רבים, האנטישמיות ממשיכה לעלות בשל היעדר אסטרטגיה אחידה.

גם יחסה של אירופה לישראל עמד במוקד הדיונים. שגריר ישראל לאיחוד האירופי ולנאט״ו, אבי ניר פלדקליין, הדגיש כי “אירופה היא שותפה מרכזית לישראל ואסור לאפשר למצב הנוכחי לפגוע בקשר”, וקרא להתמקד במה שמאחד בין הצדדים ולא במה שמפריד. 

לצד זאת, חזרו המשתתפים והדגישו כי המציאות מחייבת מעבר מדיבורים למעשים - מסר שבא לידי ביטוי גם בהחלטת מנהיגי הקהילות להעניק מנדט לקידום מעמד של מיעוט מוגן ליהדות אירופה, מתוך הבנה כי הכלים הקיימים אינם מספקים מענה וכי נדרש שינוי עומק במדיניות האירופית.