הרועה דיווח, החיילים נשלחו, ואז נפתחה אש: הסוד הישראלי בעיראק

סערה בעיראק בעקבות דיווח חריג ב"ניו יורק טיימס", שלפיו ישראל הקימה והפעילה שני בסיסים צבאיים חשאיים בשטח עיראק, ששימשו לסיוע למערכה האווירית נגד איראן. הדיווח מגיע כשבוע לאחר שה"וול סטריט ג'ורנל" חשף כי ישראל הקימה מוצב צבאי במדבר העיראקי, שנועד לתמוך בתקיפות נגד איראן ולספק מעטפת מבצעית לכוחות שפעלו באזור.

על פי הדיווח, הבסיסים הישראליים פעלו בעיראק לסירוגין במשך למעלה משנה. אחד מהם נחשף במקרה על ידי רועה בדואי מקומי, עווד אל שמרי, בן 29, שדיווח לפיקוד הצבאי האזורי בעיראק על חיילים, מסוקים ואוהלים שהוקמו סמוך למסלול נחיתה מאולתר. גורמים עיראקיים ואזוריים בכירים אמרו לעיתון כי במקום פעל בסיס ישראלי שנועד לסייע לפעולות נגד איראן.

לפי הדיווח, הבסיס שבו נתקל אל שמרי היה בשימוש גם במהלך המלחמה בין ארה"ב, ישראל ואיראן, ובמיוחד ב-12 ימי הלחימה מול טהרן ביוני 2025. בצה"ל דחו בקשות חוזרות ונשנות של העיתון למסור תגובה על המחנות ועל נסיבות האירועים סביב חשיפתם.

העיתון דיווח כי ההיערכות להקמת הבסיס המאולתר החלה כבר בסוף 2024, כחלק מתפיסה מבצעית שנועדה לאפשר לישראל להפעיל אתרים מרוחקים במקרה של מלחמות עתידיות. לפי גורמים אזוריים, הבסיסים נועדו לקצר את המרחק שמטוסים ישראליים נדרשו לעבור בדרך לאיראן, ולספק סיוע אווירי, תדלוק וטיפול רפואי במקרה הצורך.

החשיפה מביכה במיוחד את ממשלת עיראק, משום שחלק מהמידע מצביע על כך שלפחות אחד הבסיסים היה ידוע לוושינגטון מאז יוני 2025, ואולי אף קודם לכן. המשמעות האפשרית, לפי הדיווח, היא שארה"ב, בעלת הברית המרכזית של בגדד, הסתירה ממנה נוכחות צבאית זרה על אדמתה.

"זה מראה על זלזול בוטה בריבונות עיראקית, בממשלתה ובכוחותיה, כמו גם בכבודו של העם העיראקי", אמר חבר הפרלמנט העיראקי וואעד אל קאדו, שהשתתף בתדרוך פרלמנטרי חסוי בנושא. לדבריו, התנהלות מנהיגי הביטחון בעיראק סביב הפרשה "מבישה".

גורמים אזוריים אמרו כי מעמדה הביטחוני של ארה"ב בעיראק היה אחד השיקולים שאפשרו לישראל לפעול שם בחשאיות. שני גורמי ביטחון עיראקיים טענו כי הן במלחמה הקצרה בשנה שעברה והן במלחמה הנוכחית, וושינגטון לחצה על עיראק לסגור את מערכות המכ"ם שלה כדי להגן על מטוסים אמריקאיים, ובכך הגבירה את תלותה של בגדד בכוחות האמריקאיים לזיהוי פעילות עוינת.

הדיווח מעלה גם שאלות קשות כלפי עיראק עצמה. האם כוחותיה באמת לא ידעו על נוכחות זרה עד שרועה מקומי דיווח עליה, או שידעו ובחרו להתעלם. בכל אחת מהאפשרויות, מצטיירת עיראק כמדינה המתקשה לממש שליטה מלאה על שטחה, בעודה לכודה כבר שנים בין וושינגטון לטהרן.

מייג'ור גנרל עלי אל חמדאני, מפקד כוחות הפרת המערביים של הצבא העיראקי, אמר כי הצבא חשד בנוכחות ישראלית במדבר במשך יותר מחודש לפני הדיווח של הרועה. לדבריו, "עד עכשיו הממשלה שתקה לגבי זה". מנגד, דובר כוחות הביטחון העיראקיים, סגן גנרל סעד מען, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי לעיראק "אין מידע בנוגע למיקומם של בסיסים צבאיים ישראליים".

לפי הדיווח, במשך שבועות העבירו קהילות בדואיות במדבר המערבי של עיראק דיווחים על פעילות צבאית חריגה באזור. הצבא העיראקי, כך לפי אל חמדאני, בחר שלא להתקרב, אלא לבצע מעקב מרחוק אחר מה שמפקדיו חשדו שהוא כוח ישראלי. בקשות מידע שהועברו לאמריקאים, לדבריו, לא נענו.

יום לאחר הדיווח של אל שמרי, שלח הפיקוד האזורי של עיראק יחידת סיור לאזור. כאשר הכוחות התקרבו, הם ספגו אש, חייל אחד נהרג, שניים נפצעו ושני כלי רכב הופצצו. היחידות העיראקיות נסוגו מהמקום. בפומבי הודיע פיקוד המבצעים המשותפים בעיראק כי כוחות "זרים" תקפו את חייליו, ומסר כי בגדד הגישה תלונה למועצת הביטחון של האו"ם.

בשיחות סגורות, כך לפי הדיווח, התקשר ראש מטה הכוחות המזוינים של עיראק, הגנרל עבד אל אמיר יאראללה, לעמיתיו בצבא ארה"ב. לפי אל חמדאני ושני בכירים עיראקיים נוספים, האמריקאים הבהירו כי הכוח אינו אמריקאי. "לכן הבנו שמדובר בישראל", אמר אל חמדאני.

ארבעה ימים לאחר התקיפה, ב-8 במרץ, נדרשו בכירי הצבא העיראקי למסור תדרוך חסוי בפרלמנט. חברי פרלמנט שנכחו בדיון אמרו כי אינם יכולים לחשוף את פרטיו, אך אחד מהם, חסן פדאם, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי ישראל הקימה לפחות מוצב נוסף אחד בתוך עיראק.

הזעם בעיראק עלול כעת להקשות על מאמצי ארה"ב לבלום את ההשפעה האיראנית במדינה. עבור טהרן, עצם האפשרות שישראל הפעילה תשתית מבצעית בתוך עיראק היא פגיעה קשה בתפיסת העומק האסטרטגי שלה. עבור בגדד, זו מבוכה ריבונית חריפה. ועבור ישראל, אם הדיווחים מדויקים, מדובר בהצצה נדירה לאחת משכבות העומק של המערכה מול איראן.