הבכיר הגרמני חושף: "בלי המוסד הייתי מת, שירותי הביון הגרמניים עיוורים"

בכיר יהודי גרמני שחייו ניצלו ממזימת התנקשות איראנית, סיפר כי הרשויות המליצו לו לא לצאת יותר מהבית ללא הגנה משטרתית. טיול עם הכלב היה אפשרי רק ברכב משוריין. "צמצמתי באופן דרסטי את הפגישות שלי מחוץ לבית"

הבכיר הגרמני חושף: "בלי המוסד הייתי מת, שירותי הביון הגרמניים עיוורים"
וולקר בק צילום: צילום: Mathias Schindler, Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0

המשטר האיראני תכנן להתנקש בוולקר בק, יו"ר אגודת הידידות ישראל גרמניה, וביוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. כך נחשף בשבוע שעבר ב"דר שפיגל", וכעת בק מתאר בראיון לעיתון היהודי-גרמני Juedische Allgemeine כיצד השתנו חייו מאז שנודע לו על האיום, ומה לדעתו חייבת גרמניה לעשות מול טהרן.

בק סיפר כי בסוף מאי או בתחילת יוני 2025 קיבל טלפון משירות הביטחון הממלכתי בגרמניה, שהתבקש להיפגש עמו בדחיפות. בפגישה נאמר לו כי קיים איום קונקרטי נגדו באופן אישי. בשעות ובימים שלאחר מכן, לדבריו, אמצעי האבטחה סביבו הוגברו שוב ושוב.

מאותו רגע, חייו השתנו לחלוטין. הרשויות המליצו לו שלא לצאת מביתו ללא ליווי משטרתי, ואפילו טיול עם הכלב התבצע רק ברכב משוריין. פגישות מחוץ לבית צומצמו באופן דרסטי, וחיי היומיום הפכו למבצע ביטחוני. "כשצריך לגייס שישה עד עשרה אנשי ביטחון לכל פעילות פנאי, אתה חושב פעמיים", סיפר בק. לדבריו, אותה תקופה עדיין מלווה אותו: "שום דבר כבר לא נורמלי".

בק מתח ביקורת חריפה על שירותי הביון הגרמניים, וטען כי ללא מידע שהגיע מ"שירותים ידידותיים", הרשויות בגרמניה כלל לא היו מודעות לאיום. "בלי המוסד, כנראה שכבר הייתי מת", אמר. לדבריו, שירותי הביון הגרמניים "שוב היו עיוורים".

בראיון קרא בק לגרמניה לשנות כיוון מול איראן. לדבריו, כבר שנים ברור שטהרן מתכננת פיגועים נגד מטרות יהודיות, מתנגדי משטר וידידי ישראל בחו"ל. הוא הזכיר את פיגוע הירי במסעדת מיקונוס בברלין בשנת 1992, שבו נרצחו ארבעה מתנגדי משטר איראנים, וטען כי גרמניה לא הסיקה מאז את המסקנות הנדרשות.

לדבריו, הצעד הראשון צריך להיות צמצום דרסטי של פעילות שגרירות איראן בברלין. "ככל שיהיו שם פחות אנשים, כך יהיו למשטר האיראני פחות משאבים בשטח לתכנון פיגועים", אמר. בק הודה כי צמצום הצוות הדיפלומטי לא יעצור את המשטר האיראני לחלוטין, אך יאלץ אותו לפעול בדרכים מסובכות יותר וקלות יותר לפיקוח.

בק גם תקף את השתיקה הציבורית בגרמניה סביב הפרשה. לדבריו, משום שהיעדים היו יהודיים וציוניים, לא נרשמה זעקה ציבורית רחבה מצד התקשורת או המערכת הפוליטית. הוא השווה זאת לתרחיש שבו היה מתוכנן פיגוע איסלאמיסטי בשוק חג מולד, וטען כי אז התגובה הייתה רחבה בהרבה.

לפי הדיווחים בגרמניה, החשוד המרכזי, אזרח דני ממוצא אפגני, פעל לכאורה עבור משמרות המהפכה האיראניים, ועמד בקשר עם כוח קודס, יחידת החוץ של משמרות המהפכה. על פי כתב האישום, הוא התבקש בתחילת 2025 לאסוף מידע על שוסטר ובק, וכן על גורמים יהודיים נוספים בברלין. חשוד נוסף מואשם כי הסכים לסייע בהשגת נשק ובגיוס מתנקש.

בק סיכם כי מבחינתו, שאלת הביטחון היהודי בגרמניה אינה רק שאלה של אבטחה פיזית. לדבריו, האתגר הגדול יותר הוא אם החברה הגרמנית תדע להעביר ליהודים את התחושה שהם אינם לבד. "לגרמניה יש ברירה", אמר.

גרמניה אנטישמיות איראן המוסד

 צבע אדום

art