בג"ץ הוציא צו על תנאי ומציע: הצבעה חוזרת על בחירת המבקר
בתום הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות נגד בחירת מיכאל ראבילו למבקר המדינה, וקרא לכנסת לשקול הצבעה חוזרת בשל הפגיעה בחשאיות. הכנסת נדרשה להשיב עד יום ראשון, אך הבחירה טרם בוטלה
השופט סולברג בדיון בעתירות נגד בחירת המבקר צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"הייתה בוודאות הפרה של החשאיות", קבעה היום (חמישי) שופטת בג"ץ גילה כנפי-שטייניץ, בדיון על בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. עם סיום הדיון הסוער, הוציא בית המשפט צו על תנאי המחייב את הכנסת, הממשלה וראבילו לנמק מדוע לא תבוטל ההצבעה שבה נבחר, ובמקביל הציע לכנסת לפתור את הסוגיה בעצמה, בדרך של קיום הצבעה חוזרת.
הדיון נשמע לפני הרכב שלושה שופטים: המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופטת רות רונן. סולברג פתח בהצהרת ניגוד עניינים מרצון: "כולנו עבדנו עם השופט אלרון. מטבע הדברים יש בינינו יחסי ידידות. כשכולנו מנועים, חלק הכלל המשפטי לפיו אנו כשרים. כך נעשה ביושר". ההתייחסות נבעה מכך שהשופט בדימוס יוסף אלרון, שהפסיד לראבילו בהצבעה, הצטרף אף הוא לצד העותרים.
שאלת הליבה שעמדה בפני ההרכב הייתה האם הפגיעה בחשאיות שינתה את תוצאות ההצבעה. ראבילו נבחר בסיבוב השני ב-61 קולות, לעומת 57 שתמכו באלרון. בסיבוב הראשון הוביל דווקא אלרון, ב-60 קולות לעומת 57 לראבילו, אך לא הגיע לרף ה-61 הנדרש לבחירה. בין הסיבובים עלו טענות כי בכירי הליכוד הנחו חברי כנסת לצלם את עצמם מאחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה, כדי להוכיח לראשי הסיעה שהצביעו "נכון".
עו"ד אילן בומבך, שייצג את הליכוד, הכחיש בדיון כי ניתנה הנחיה מסודרת: "אם הייתה הנחיה, היינו רואים עשרות חברי כנסת מצלמים. הם צילמו כי זה חזק ברשתות החברתיות". כנפי-שטייניץ לא קיבלה את ההסבר ואמרה: "יש לפחות שניים שמראים למי הם מצביעים ומשלשלים למעטפה. פה זה כבר לא שאלה של תיעוד, אלא הסרת הפרגוד".
עורך הדין המייצג את ח"כ קארין אלהרר וסיעת "יש עתיד" סיכם את עמדת העותרים: "כולנו מבינים את משמעותם של תיעודי הווידאו. זהו מבחן נאמנות. עצם האפשרות להראות כיצד הצביע חבר כנסת פוגעת בתכלית החשאיות, שנועדה להבטיח הצבעה לפי צו המצפון ולא תחת לחץ פוליטי".
שאלת ניגוד העניינים של ראבילו עלתה אף היא בדיון, בשל כך שייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעשרות הליכים לאורך השנים. ההרכב נטה לצנן את הטענה ולהסתפק בהסדר ניגוד עניינים עתידי. "התפיסה היא שניגוד עניינים אפשר להסדיר. עד היום אף אדם לא נפסל לכהונה בגין ניגוד עניינים נרחב ככל שיהיה", אמרה כנפי-שטייניץ. השופטת רונן תהתה מדוע לא ניתן להסתפק בהסדר שיגביל את ראבילו מלטפל בנושאים מסוימים, מבלי לפסול את מינויו כליל.
בא כוחו של ראבילו העלה גם טיעון מעשי: הרכב הכנסת השתנה מאז ה-3 ביוני, לאחר שח"כ בועז טופורובסקי מ"יש עתיד" הגיש את התפטרותו, ועל כן קיום הצבעה חוזרת תחת ההרכב הפרלמנטרי הנוכחי עלול לעורר קשיים חוקתיים. ראבילו עצמו טען בתשובתו שהגיש לפני הדיון כי נבחר כדין, והתחייב כי "ינהג למען כלל אזרחי המדינה ביושר ובהגינות".
הדיון ליווה גם עימות דרמטי: ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שנכחה באולם, הפריעה שוב ושוב לדברי נציגי העותרים. סולברג הזהיר אותה פעמיים, ולאחר שהמשיכה, הורה להוציאה מהאולם. גוטליב עזבה תוך שהיא מכריזה: "תודה רבה על חוסר הכבוד לחסינות".
בשלב זה, בג"ץ לא ביטל את בחירתו של ראבילו ולא הורה באופן סופי על הצבעה חוזרת. הצו על תנאי שהוצא מחייב את הצדדים להגיב, ולאחר מכן יוכרע אם להפוך אותו לצו מוחלט. הצעת בית המשפט לכנסת לקיים הצבעה חוזרת נתונה לשיקול דעתה ואינה כפויה עליה בשלב זה.
