בג"ץ: מבקר המדינה חרג מסמכותו, חלק מהליכי הביקורת יופסקו

בג"ץ קבע היום (שני) כי מבקר המדינה חרג מסמכותו בחלק מהביקורת שערך על אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, ולכן עליו להפסיק את הטיפול בארבעה מנושאי הביקורת שיזם.

פסק הדין עסק בשתי עתירות שהוגשו נגד שמונה הליכי ביקורת מתוך עשרות רבות שבהם עוסק מבקר המדינה בנוגע למחדלי 7 באוקטובר. העתירה הראשונה טענה כי בארבעה נושאים מרכזיים המבקר כלל אינו מוסמך לעסוק, ואילו העתירה השנייה עסקה באופן שבו נערכה הביקורת בארבעה נושאים נוספים, בטענה שהגורמים שעלולים להיפגע מהמסקנות לא קיבלו הזדמנות להשמיע את עמדתם בשלב מוקדם.

בית המשפט העליון קיבל פה אחד את שתי העתירות.

בפועל, המשמעות היא שבארבעה נושאים מרכזיים המבקר לא יוכל להמשיך כלל בביקורת. מדובר בביקורת על הלוחמה הכלכלית בטרור ומדיניות ההסדרה בעזה, הגנת הגבול ברצועת עזה, עבודת קהילת המודיעין והדרג המדיני סביב המידע על תוכניות חמאס, וכן על התנהלות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ במהלך אירועי 7 באוקטובר.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין המרכזי, הבהירה כי למבקר המדינה יש סמכות לבצע ביקורת על עבודת רשויות המדינה, אך לא לנהל בפועל חקירה בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה ביטחונית. לדבריה, לאחר בחינת ארבעת הנושאים נקבע כי הם חורגים באופן מובהק מסמכותו של המבקר.

עוד ציינה השופטת כי בנסיבות שבהן כבר הוכר הצורך בהקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, יש עדיפות שנושאים אלה ייבחנו במסגרתה, אף שהכרעת בית המשפט לא התבססה על נימוק זה.

השופט עופר גרוסקופף הסכים לתוצאה, אך מנימוק שונה. לשיטתו, למבקר המדינה יש סמכות לעסוק גם בנושאים אלה, אולם לא בשאלות של מדיניות. לדבריו, מאחר שנדרשת ועדת חקירה שתבחן את כלל ההיבטים של המחדל, אין מקום שבשלב זה ימשיך המבקר בביקורות הנוגעות לליבת האירועים.

בארבעה נושאים נוספים – ההסברה הישראלית בעולם, הטיפול בחללים האזרחיים, אישור ואבטחת מסיבת נובה וההיערכות להגנת ערי הדרום – יוכל המבקר להמשיך בביקורת, אך לא על בסיס טיוטות הדוחות שכבר הכין.

בית המשפט קבע כי מאחר שהמבקר מתכוון לייחס אחריות אישית לגורמים שונים, היה עליו לאפשר להם להשמיע את טענותיהם כבר לפני גיבוש טיוטות הדוחות, ולא רק לאחר מכן. לכן יהיה עליו לקיים את ההליך מחדש באופן שיאפשר זכות טיעון מלאה, ורק לאחר מכן להמשיך בהכנת הדוחות.