השב"כ מנסה לגייס פעילים מהמחאות נגד הממשלה כמקורות בשטח
פעילים במחאות נגד הממשלה מספרים כי רכזי הארגון פנו אליהם בהצעות כספיות, מתנות ו"פינוקים" כדי שידווחו על פעילי ימין ומחאות מתוכננות לקראת הבחירות באוקטובר | במערך עוטף עצורים מדווחים על לפחות 20 פניות דומות בחצי השנה האחרונה
החטיבה היהודית בשב"כ הגבירה בשבועות האחרונים את מאמציה לגייס פעילים במחאות נגד הממשלה, בין השאר בהצעות לתגמל אותם אם ידווחו על אנשי ימין שבאים להפגנות. מעדויות פעילים שפורסמו בעיתון "הארץ" עולה כי רכזי שב"כ ביקשו מהפעילים למסור מידע על מחאות מתוכננות ועל פעילי ימין שמנסים להפריע להן, במטרה "להרגיע את השטח לקראת הבחירות". ואולם כמה מהפעילים מעריכים ששב"כ ניסה לפתות אותם לשיתוף פעולה מתמשך.
"מרגע שאתה בכיס שלהם, זהו, זה נגמר", אמר אחד הפעילים. לפחות שמונה ניסיונות גיוס כאלה התרחשו בשבועות האחרונים.
אחד הפעילים שקיבלו פנייה משב"כ הוא נ' מתנועת "משנים כיוון". בשנות המחאה נעצר נ' כמה פעמים, ובאחד המעצרים פגש איש שירות שכינה עצמו נעם. "הוא התקשר אליי מהווטסאפ ואמר לי: 'זוכר אותי? אנחנו בקיבוץ, רוצה לבוא לשיחה איתנו?' באתי, ישבנו באיזו זולה ושמנו טלפונים בצד כפי שהם ביקשו".
נ' סיפר שהרכזים הציעו לו לשתף פעולה ולמסור מידע על מחאות. "נעם אמר לי: 'אני אהיה איתך פתוח, אנחנו רוצים להפוך אותך לאחד משלנו. אם תהפוך לאחד משלנו, אקח אותך למסעדות יוקרה שלא חלמת עליהן, נפנק אותך גם בכסף טוב, מתנות, נעליים, בגדים".
לדברי נ', נעם אף הציע לו סיוע לבלימת פעילי ימין במחאות: "הוא אמר, 'אני רוצה שתפתח את הפה שלך על אנשי ימין שנמצאים בשטח, תשלח לנו הודעות כשאתה נתקל בהם, ואנחנו נשלח לשם כוחות'". נ' סיפר כי סירב להצעה. "אמרתי להם שזאת השיחה האחרונה שלנו. היה לי ברור שהוא מנסה לשכנע אותי למסור מידע כאילו על אנשי ימין, אבל ברגע שזה יקרה, הוא ירצה מידע על המחאה".
לפי כמה מקורות, במהלך כמה מהמעצרים האחרונים של פעילי מחאה נגד הממשלה הם התבקשו לשוחח עם רכזי שירות, ואלו ניסו לשכנע אותם לשתף עימם פעולה. הפעילים התבקשו לעדכן בזמן אמת על המחאות "לצורך הרגעת השטח".
על פי נתוני מערך עוטף עצורים, נרשמו בחצי השנה האחרונה לפחות 20 פניות מצד השירות לפעילי מחאה שעוכבו או נעצרו במהלך פעילות. "צלצלו אליי בערב יום הזיכרון האחרון", מתאר אחד הפעילים. "אישה שהציגה עצמה כמאיה ממשרד ראש הממשלה אמרה לי: 'אנחנו רוצים להיפגש איתך ולהציע לך להשתתף באיזשהו פרויקט למען המדינה'. שאלתי אותה איך הגיעו אליי, והיא אמרה שהשם שלי עלה בתהליך מיון. חשבתי שזה אולי בגלל שאני פיזיקאי".
הפעיל סיפר כי לאחר שנתקל בקבוצת מחאה בהודעה ששב"כ מנסה לגייס פעילים, הבין כי גם אותו ניסו לגייס. "התעצבנתי מאוד, כתבתי לה: 'איך אתם מעיזים להתחזות ועוד לפנות אליי בערב יום הזיכרון כשאני ממשפחה שכולה. אני פעיל מחאה, אבל אני דג רקק'. בהמשך היא חזרה אליי ואמרה שהיא בכל זאת מעוניינת להיפגש ושאפשר להגיע אליי לאוניברסיטה. התעלמתי ממנה".
שמה של מאיה עלה גם בניסיון להיפגש עם פעיל מחאה אחר. בשבוע שעבר היא צלצלה לבעז לוינשטיין, פעיל שמרבה להיעצר במחאות מחוץ לביתו של שר החינוך יואב קיש בהוד השרון. היא הזדהתה בתור עובדת במשרד ראש הממשלה, ולדבריו ביקשה להיפגש איתו בתחנת משטרה בכפר סבא והסבירה שהוא אינו חייב להגיע.
כאשר תיאמו מועד מדויק לפגישה, היא ציינה שהם פינו יום שלם כדי לשוחח עם אנשים. לבסוף, לאחר שהתייעץ עם עורכי דינו, הוא החליט שלא להגיע – והקשר ביניהם ניתק.
עו"ד גונן בן יצחק ממערך עוטף עצורים מספר כי המגמה החלה מאז החל דוד זיני לכהן בראש שב"כ. לדבריו, "אנו מזהים שינוי חד וברור בהתנהלות הארגון כלפי פעילי מחאה מכניסתו לתפקיד", הוא מספר. "מינואר זומנו כעשרים פעילים ופעילות לשיחות בשב"כ, ובחלק מהם נעשו ניסיונות לגייס מקורות מתוך המחאה".
בן יצחק טוען כי מדובר בשימוש פסול בכלי הביטחון של המדינה לצינון מחאה אזרחית לגיטימית, בניגוד לייעודו של שב"כ לפי החוק. "במקום להגן על הדמוקרטיה מפני איומים ביטחוניים, שב"כ עלול להפוך לכלי המשמש את השלטון להרתעת אזרחים ממימוש זכותם החוקית למחאה. זו תופעה מדאיגה שחייבת להיפסק".
בשב"כ סירבו להגיב לדיווח.
