רבני ועדת ההיגוי של "היכלות" סיירו במנהרות הכותל והתכנסו לדיון מיוחד לקראת פתיחת התערוכה
חברי ועדת ההיגוי הרוחנית קיימו סיור הכנה מרגש במנהרות הכותל ובמרכז שרשרת הדורות • בפני הרבנים נחשפו פריטים נדירים ויקרי ערך מימי בית ראשון ובית שני, שחלקם צפויים להיחשף בפני רבבות מבקרי תערוכת "היכלות" • בתום הסיור התקיימה ישיבה ממושכת לבחינת התכנים, המוצגים ותוכנית הפאנלים וההרצאות, מתוך הקפדה על טהרת הקודש והעברת מורשת ישראל ברוח המסורה מדור דור
הרבנים במנהרות צילום: יח"צ
תכונה רבה והתרגשות עצומה שוררות בימים אלו בקרב שוחרי ההיסטוריה היהודית והמורשת התורנית, לקראת פתיחתה של תערוכת "היכלות" – המוזיאון היהודי ההיסטורי הגדול והייחודי, שייפתח בימי בין הזמנים בבנייני האומה בירושלים ויחשוף לראשונה בפני הציבור אוצרות נדירים, כתבי יד, חפצי קודש ועדויות מוחשיות מחיי עם ישראל לאורך הדורות.
כחלק מן ההיערכות הקפדנית להקמת התערוכה, המתקיימת בשיתוף פעולה הדוק עם הקרן למורשת הכותל המערבי, נערך השבוע סיור הכנה מיוחד ויוצא דופן של רבני וחברי ועדת ההיגוי של "היכלות" במעמקי מנהרות הכותל ובמרכז שרשרת הדורות, יחד עם יוזם הפרויקט הענק, הרב יהודה ברייער.
חברי ועדת ההיגוי, המלווים את המיזם בכל צעד ושעל ומופקדים על בחינת התכנים ועל שמירת צביונה הרוחני של התערוכה, פתחו את הסיור בין נדבכי האבנים העתיקות, העומדות כעדות אילמת לתפארת ימי קדם, לחורבן הנורא ולכיסופי הדורות לשיבת השכינה לציון.
במהלך הסיור במנהרות ובמתחמי המורשת נחשפו בפני הרבנים פריטים ארכיאולוגיים נדירים ביותר, יקרי ערך ומרעישי לב, המתוארכים לימי בית ראשון ובית שני. חברי הוועדה שמעו סקירה מקיפה על הממצאים, על משמעותם ההיסטורית ועל הדרך שבה הם מאפשרים לבני דורנו לגעת, כביכול, בחיים היהודיים שהתנהלו בירושלים ובסביבות מקום המקדש לפני אלפי שנים.
הנוכחים לא יכלו להסתיר את התרגשותם למראה הממצאים המוחשיים, המקרבים את הלב להבנת תפארת העבר, קדושת ירושלים ועבודת הקודש בבית המקדש. אחדים מחברי הוועדה ציינו ברטט כי מדובר ב"חוויה מטלטלת ומרוממת, המקשרת אותנו באופן מוחשי אל השורשים העמוקים ביותר של עמנו, במקום הקדוש ביותר".
רגע מרטיט במיוחד נרשם כאשר עברו חברי הוועדה בסמוך למקווה טהרה מתקופת בית שני, שבתוכו ניכרו, לדברי מדריכי המקום, שרידי אפר שחור שנותרו משריפת הבית. המראה קיבל משמעות מצמררת במיוחד כאשר הסיור נערך בעיצומם של ימי בין המצרים, בשעה שכל בית ישראל מתאבל ומקונן על חורבן בית מקדשנו ועל גלות השכינה.
בסיור השתתפו חברי ועדת ההיגוי של "היכלות" – רבנים גאונים, חוקרים תורניים, ראשי מכונים ואנשי מורשת מן השורה הראשונה: הגאון רבי יצחק ישעיה וייס שליט"א, גאב"ד נוה אחיעזר; הרה"ג רבי אברהם הלל, ראש מכון "אהבת שלום"; הגה"ח רבי אברהם שבתי ליפשיץ, נשיא מכון "חכמת שלמה"; הרה"ג רבי משה בוקסבוים, יו"ר "מכון ירושלים"; הרה"ג רבי אהרן גולדברג, מו"ל ספרי "מנחת שלמה"; הגה"ח רבי יחיאל גולדהבר, מחבר ספר "מנהגי הקהילות"; הרה"ג רבי חיים אהרן סטניצקי, יו"ר "חזון לדורות" – בית מרן ה"חזון איש"; והחוקר הנודע הרב חנן בניהו.
מיד לאחר הסיור המרגש התכנסו חברי הוועדה לישיבת עבודה מיוחדת וממושכת. במרכז הדיונים עמדה המשימה הגדולה והמורכבת: כיצד להנגיש את אוצרות ההיסטוריה היהודית ואת תוכני התערוכה בפני קהל המבקרים הרחב בדרך הראויה והנאותה ביותר, תוך הקפדה יתרה ובלתי מתפשרת על טהרת הקודש, שמירת קדושת המוצגים והעברת המסרים ברוח ישראל סבא.
חברי הוועדה עברו על חלק ניכר מן התכנים שיוצגו בתערוכה, דנו באופן הצגת החפצים ההיסטוריים ובחנו את ניסוח ההסברים הכתובים והקוליים. בין היתר עסקו הרבנים בעיצוב המוצגים באופן מכובד המשרה יראת כבוד; בהתאמת התוכן למסורת התורנית וההיסטורית המסורה לנו מדור דור; ובהפיכת הביקור לחוויה רוחנית מעצימה, שתיגע בלבו של כל מבקר ותחבר את הדור הצעיר לאוצרות התורה, המסורת והמורשת של עם ישראל.
במהלך הישיבה הוצגה בפני חברי הוועדה גם התוכנית העשירה שתלווה את ימי התערוכה. לצד אלפי המוצגים והפריטים הנדירים, יתקיימו לאורך ימי "היכלות" פאנלים מושקעים, רבי תוכן ומעוררי עניין, בהשתתפות אנשי חינוך בכירים, חוקרי תולדות ישראל, היסטוריונים תורניים, אישים שליוו אדמו"רים וגדולי תורה לאורך השנים, ומקורבים שזכו לשמש בקודש ולשהות במחיצתם של גדולי ישראל בדורות האחרונים.
בין הנושאים שיעמדו במרכז הפאנלים יהיו שאלות החינוך בראי ההיסטוריה היהודית, הדרכים שבהן העבירו גדולי הדורות את מסורת התורה לדורות הבאים, סיפורים ועדויות בלתי מוכרות מחצרות הקודש ומבתי גדולי ישראל, וכן מושבים מיוחדים בהשתתפות ראשי הוצאות ספרים ומכונים תורניים, שיספרו על מלאכת שימורם, בירורם והוצאתם לאור של כתבי יד וספרים עתיקים.
תוכנית הפאנלים וההרצאות נועדה להעניק למבקרים רובד נוסף מעבר לצפייה במוצגים עצמם: לא רק לראות את ההיסטוריה היהודית, אלא להאזין לקולותיה, לפגוש את נושאיה וללמוד כיצד אוצרות הדורות יכולים להאיר גם את שאלות החינוך, האמונה והחיים היהודיים בימינו.
בסיומה של הישיבה הביעו רבני הוועדה את הוקרתם העמוקה ליוזם התערוכה וחוקר המורשת היהודית, הרב יהודה ברייער, אשר הגה את החזון הכביר ומוביל את הפרויקט מראשיתו במסירות בלתי נלאית. הרבנים עמדו על ההשקעה העצומה הנדרשת לשם איסוף אלפי פריטים מכל קצוות תבל, יצירת שיתופי פעולה עם אספנים, מכוני מחקר ובעלי אוצרות נדירים, והקמת תערוכה חסרת תקדים שתביא את מורשת הדורות בפני רבבות מבקרים.
חברי הוועדה ציינו כי חזונו של הרב ברייער – להוציא את אוצרות ההיסטוריה היהודית מן הגנזכים ומן האוספים הסגורים ולהעמידם בפני הציבור בדרך שתעורר יראת שמים, תחזק את הקשר לדורות הקודמים ותחדיר בלב הדור הצעיר את עוצמתה של מסורת ישראל – הולך וקורם עור וגידים לנגד עיניהם.
כמו כן בירכו הרבנים את יו"ר ועדת ההיגוי, הסופר התורני ואיש הציבור הרב טוביה פריינד, המנווט בתבונה ובאחריות את עבודתה של הוועדה ומרכז את בחינת ההיבטים הרוחניים והתורניים של התערוכה.
