בלי בג"ץ ובלי בצלם: כך בלמו המשפטנים את גירוש משפחות המחבלים

על אף שחלפו כמעט שנתיים מאז אישרה הכנסת (בנובמבר 2024) את החוק לגירוש משפחות מחבלים, עד היום לא גורש אפילו בן משפחה אחד. תחקיר של אמיר אטינגר ונטעאל בנדל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", חושף כיצד המנגנון ליישום החוק נתקע בשל מחלוקות סוערות בין המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה, השב"כ ומשרד הפנים - עד שנבלם כמעט לחלוטין. וזאת מבלי שהוגשה ולו עתירה אחת לבג"ץ נגד החוק.

על פי הדיווח ב-ynet, הכל החל ביוזמה של רפ"ק (כיום סנ"צ) אודי רונן ממחוז ירושלים. בעקבות אירוע שבו שוחרר המחבל אשרף זגייר בעסקת חטופים בינואר 2025 וזכה לתהלוכת תמיכה המונית בהשתתפות אחיו – ללא מענה פלילי אפקטיבי – החל רונן לרכז ביוזמתו קובץ אקסל ובו שמות בני משפחה של מחבלים שביצעו עבירות הסתה, במטרה להגישם לבקשת גירוש.

היוזמה זכתה לגיבוי מלא של המפכ"ל דני לוי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, והפכה למבצע ארצי של אגף החקירות והמודיעין (אח"מ). המשטרה אוספת מאז נתונים סביב השעון, כאשר מתוך 130 מקרים שאותרו, הוגשו עד כה כ-55 בקשות לשר הפנים.

החשיפה מפרטת פרוטוקולים ותכתובות פנימיות מישיבות דרמטיות שנערכו בנושא:

אזהרות השב"כ: בדיון שנערך במרץ 2025 בראשות המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מחה נציג השב"כ על כך שהמשטרה פועלת ללא תיאום עם הארגון: "מישהו פה התבלבל לגמרי... יכולתם לגרש בטעות מישהו רגיש שאנחנו מתעדפים אחרים על פניו... זה יכול לפגוע בעסקאות חטופים".

מכשולים חוקתיים: גורמי הייעוץ המשפטי, ובהם עו"ד גיל לימון ויועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא, הבהירו כי יישום החוק מעורר קשיים חוקתיים כבדים. בין היתר צוין כי לפי פסיקות בג"ץ, גירוש או שלילת תושבות דורשים עמידה ברף חמור ביותר וקביעת תבחינים ברורים. כמו כן, עלתה המחלוקת האם ניתן להחיל את החוק על הסתה שבוצעה לפני חקיקתו.

הסנקציה המינהלית מול הפלילית: בדיונים הובהר האבסורד שנוצר: התבטאות שאינה עומדת ברף הפלילי להגשת כתב אישום, עשויה לשמש עילה לסנקציה מינהלית דרסטית הרבה יותר – גירוש מהמדינה.

המכה הסופית למבצע הגיעה מכיוון בלתי צפוי: בעקבות עתירות לבג"ץ נגד הקמת "מדור הסתות" במשטרה, הוציאו השופטים באפריל 2026 צו ארעי האוסר על המשטרה לבצע ניטור יזום ברשתות אחר אזרחים ספציפיים ללא חשד קונקרטי ואישור פרקליטות. בעקבות כך, הוציאה ראש חטיבת החקירות, תנ"צ שלומית לנדס, הנחיה לעצור מיד את שיטת העבודה המנטרת בני משפחה של מחבלים.

לכך מתווסף פלונטר פוליטי-משפטי: מאז פרישת המפלגות החרדיות מהממשלה ביולי 2025, אין שר פנים מכהן האוחז בסמכות הגירוש. הסמכויות לא הועברו לראש הממשלה, ובייעוץ המשפטי לממשלה ממתינים לעבודת מטה של המל"ל בעקבות הצעות חוק חדשות בנושא.

מהחשיפה ב-ynet עולה כי הייעוץ המשפטי לממשלה, בהובלת המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, שימש כגורם המרכזי שעצר שוב ושוב את הקפאת והתנעת החוק – אף מבלי שהוגשו עתירות לבג"ץ.

התנגדות כבר בשלב החקיקה: עוד במהלך הדיונים בכנסת, נציגי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הזהירו כי החוק סובל מקשיים חוקתיים כבדים בהיעדר חוות דעת של מערכת הביטחון (מל"ל) המציגה "קשר רציונלי בין האמצעי למטרה". היועמ"שית אף פנתה לראש הממשלה בבקשה להורות על עבודת מטה מסודרת במל"ל – דבר שלא בוצע.

הקפאת השימועים הראשונים: במרץ 2025, לאחר ששר הפנים דאז משה ארבל הוציא מכתבי שימוע ל-3 מועמדים לגירוש (שחלקם הועברו על ידי המשטרה בניגוד לחוות דעת משפטית פנימית), כינס עו"ד לימון ישיבה חירום. לימון מתח ביקורת חריפה על כך שלא קוים הליך בחינה משפטי סדור בראי פסיקות בג"ץ, וכי לא התקבלה התייחסות מוקדמת מהשב"כ לגבי השפעת הגירוש על עסקאות חטופים. בתום הישיבה הורה לימון לרשות האוכלוסין ולמשרד הפנים להקפיא את המהלך ולהגיש חוות דעת מפורטת.

דרישת קריטריונים וביטול מעמד מקדים: הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר כי על פי פסיקת בג"ץ, לא ניתן לגרש אדם מבלי לבטל תחילה את אזרחותו או תושבותו – הליך נפרד ומורכב שדורש חוות דעת של ועדה מייעצת ועמידה באמות מידה קשורות וקיצוניות ביותר. חוות הדעת שהגישה רשות האוכלוסין נפסלה על ידי המשנה ליועמ"שית כ"רזה מדי".

בלימת הניסיונות העוקפים: כאשר המשטרה ומנכ"ל רשות האוכלוסין ניסו לקדם לפחות 35 בקשות שבהן ההסתה נמשכה גם לאחר חקיקת החוק, או להעביר תיקים ישירות ליועמ"שית, הבהירו המשפטנים כי הרשות והמשטרה כפופות להנחיות היועמ"שית. כפי שזעק רפ"ק רונן בדיונים: "משרד המשפטים התנגד לחוק במשך שנה וחצי... והחליט לעכב את החוק מהדלת האחורית".

ניצול הצעות חוק חדשות כעילת עיכוב נוספת: לאחר פרישת שר הפנים ארבל ובהיעדר שר מכהן, העלה הייעוץ המשפטי עילה נוספת להקפאה: הגשת הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה ומתן כהנא להרחבת החוק. בייעוץ המשפטי קבעו כי יש להמתין לשריון עבודת מטה נוספת של המל"ל סביב הצעת החוק החדשה, ובכך הותירו את יישום החוק המקורי מוקפא לחלוטין.

תגובות

מהייעוץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "הממונה על ביצועו של חוק גירוש משפחות מחבלים הוא שר הפנים ולא הייעוץ המשפטי לממשלה. מאז אוקטובר 2025 אין שר פנים (ואף לא ממלא מקום). עד כה, הסמכויות הנתונות לשר הפנים מכוח החוק לא הועברו לראש הממשלה או לשר אחר. לאחר שנחקק החוק הוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית המתקנת את החוק האמור, באופן שנועד לתת מענה לחלק מהקשיים החוקתיים. הוועדה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק בכפוף להתניות מסוימות והורתה לקיים עבודת מטה בהובלת המל"ל שבמסגרתה תיבחן הצעת החוק החדשה. הייעוץ המשפטי לממשלה ביקש כי בעבודת המטה האמורה ייבחנו גם ההיבטים המשפטיים העקרוניים של החוק שעבר בכנסת. עבודת המטה האמורה לא נערכה עד כה. הייעוץ המשפטי לממשלה ימשיך לפעול על מנת לסייע לממשלה לממש את מדיניותה בהתאם לדין ולפסיקה גם בסוגיה זו".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה רואה בחומרה כל גילוי של הסתה לטרור, ובכלל זה מצד בני משפחות מחבלים, ופועלת לאיתור מידע רלוונטי במסגרת סמכויותיה ובהתאם לחוק. עם זאת, הסמכות להורות על גירוש לפי החוק נתונה לשר הפנים בלבד. תפקידה של המשטרה היה לרכז מידע ולהעבירו לבחינת הגורמים המוסמכים, ולא לקבל החלטות ביחס להפעלת החוק.

"פעילות איסוף המידע החלה במחוז ירושלים ובהמשך תוכללה על ידי חטיבת החקירות בהתאם להנחיית המפכ"ל. ככל שהייתה קיימת חובה לעדכן את השב"כ לפני החלטת הגירוש, היא הייתה נתונה למשרד הפנים.

"בניגוד לנטען, לא הועברה לחטיבת החקירות כל הנחיה או הוראה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה לעצור את פעילותה בנושא. ככל שעלו שאלות משפטיות ביחס ליישום החוק, הן הועברו להכרעת הגורמים המוסמכים. לאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית מטעם משרד הפנים, פעלה המשטרה בהתאם אליה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "בחודש נובמבר 2025 התקיימה ישיבה אצל השר לביטחון לאומי, ובה מסרה רשות האוכלוסין וההגירה כי אינה יכולה להתקדם ולסיים את המהלך לפני שיתקבל אישור של הייעוץ המשפטי לממשלה. בהמשך לכך מסר המנכ"ל כי בינתיים תתחיל הרשות בבדיקת מקרים נוספים כדי להיות מוכנים ליישום מיידי. בהתאם לכך העבירה משטרת ישראל 23 מקרים. הם נבדקו על ידי הרשות ונמצא כי מחציתם אינם עומדים בתנאי החוק. שאר המקרים ממתינים להכרעה בעניין אופן יישום החוק".

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "בשונה מחוק האזרחות, שסעיפים מסמכויותיו הועברו לראש הממשלה, הסמכויות מכוח חוק גירוש משפחות מחבלים לא הועברו אליו, והנושא נמצא כעת בבחינה של גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי בהיעדר שר פנים מכהן. ראש הממשלה פועל בנחישות ומפעיל את הסמכויות שהועברו אליו על פי דין בחוק האזרחות לטיפול במחבלים עצמם, בעוד שהפעלת חוק גירוש המשפחות תתאפשר רק לאחר השלמת הבחינה המקצועית והסדרת העברת הסמכויות הייעודיות הקבועות בו".