איראן לא ממהרת לשוב למשא ומתן הישיר

מאז פסקו התקיפות האוויריות והפיצוצים שנמשכו כשבועיים, מקפידים גורמים רשמיים באיראן להדגיש כי ארצם "אינה נמצאת בעמדת חולשה", ומכחישים את הצהרותיה של ארצות הברית שלפיהן טהראן מבקשת לחדש במהירות את המשא ומתן.

למרות השקט היחסי, מצב של אי-ודאות ממשיך לרחף מעל איראן. העימות עלול להתחדש בכל רגע, בעוד שהסדר קבוע בין הצדדים עדיין נראה רחוק מהישג יד.

טהראן מאמינה כי "גורם הזמן" פועל לטובתה וכי היא מסוגלת להתמודד גם עם אפשרות של חידוש הלחימה. במקביל היא מבקשת לסחוט הכרה אמריקאית בהשפעתה ובשליטתה במצר הורמוז - דרישה שוושינגטון ממשיכה לדחות, כך לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס".

בערוץ "אל-ערביה" דווח מפי בכירים איראנים כי המשטר סבור שיוכל לספוג מהלומות נוספות מצד ממשל טראמפ, וכי בסופו של דבר ייאלץ הנשיא האמריקאי להסכים להסכם שיתאים לדרישות טהראן, מבלי שתידרש להעניק ויתורים משמעותיים.

בהקשר זה אמר החוקר המצרי לענייני איראן, מוחמד ח'ירי, כי המשטר האיראני מהמר על השגת רווחים גיאו-אסטרטגיים משמעותיים במסגרת המשא ומתן מול ארצות הברית, וכי זו אחת הסיבות להססנותה של טהראן לשוב לשולחן הדיונים.

בריאיון ל"אל-ערביה" אמר ח'ירי כי המשטר האיראני "משקיע בסגירת מצר הורמוז ומשתמש בו ככלי לחץ במטרה לשפר את תנאיו של כל משא ומתן עתידי". לדבריו, טהראן רואה במעבר הימי החיוני "פצצה אסטרטגית המסוגלת לחנוק את הכלכלה העולמית".

אנליסטים סבורים כי השימוש במצר הורמוז כקלף מיקוח מעניק לטהראן השפעה משמעותית, אך עלול גם לדחוף את וושינגטון ובעלות בריתה להחריף את הלחצים המדיניים והצבאיים, במיוחד אם המסחר הבינלאומי יעמוד בפני איום ישיר.

לדבריהם, כישלון בהגעה להסדר סביב מצר הורמוז עלול להביא את טראמפ לחדש את התקיפות האוויריות, בניסיון לאלץ את טהראן לסגת מעמדותיה - מהלך שעלול להעמיק את הפגיעה בכלכלה האיראנית וביכולותיה הצבאיות.

עוד מעריכים הפרשנים כי המשך השימוש במצר הורמוז כקלף לחץ עשוי להעניק לטהראן יתרון זמני במשא ומתן, אך במקביל עלול להוביל לתגובה אמריקאית חריפה יותר, במיוחד אם וושינגטון תסבור כי חופש השיט הבינלאומי או אספקת האנרגיה העולמית נמצאים בסכנה.

ב"אל-ערביה" דווח כי המשטר האיראני מנסה לייקר את מחירו של כל עימות עבור ארצות הברית ובעלות בריתה, ולהמחיש כי הלחץ על טהראן לא יעבור ללא השלכות אזוריות ובינלאומיות. עם זאת, אסטרטגיה זו טומנת בחובה סיכונים כבדים, שכן כל הסלמה בלתי מחושבת עלולה להפוך את קלף הלחץ לנטל אסטרטגי על איראן עצמה.

נראה כי איראן מבקשת להיכנס לכל משא ומתן מעמדת שוויון, ולא כצד שנאלץ לשוב לשולחן הדיונים תחת לחץ. לשם כך היא מנסה למשוך את המשא ומתן הבלתי ישיר, להעלות את רף דרישותיה ולקשור כל הבנה הנוגעת למצר הורמוז בערבויות מדיניות וביטחוניות רחבות יותר.

לאחר השעיית התקיפות, עדיין אין אינדיקציה ברורה באשר לאמצעי הלחץ שבהם עשויה וושינגטון לבחור כדי לקדם את יעדו של טראמפ - צמצום ההגמוניה האיראנית על מצר הורמוז.