גורם מדיני בכיר: "כל האפשרויות מול איראן על השולחן"

בתדרוך לכתבים לאחר פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, התייחס היום (רביעי) גורם מדיני בכיר לשורה של סוגיות ביטחוניות ומדיניות, ובראשן איראן, המצב ביהודה ושומרון והיחסים עם הממשל האמריקני.

לדברי הגורם, נתניהו הבהיר לטראמפ כי מבחינת ישראל היעד המרכזי הוא עצירת תוכנית הגרעין האיראנית, ולא קידום מהלך צבאי כזה או אחר.

"ההחלטה אם לפעול צבאית נתונה בידי הנשיא האמריקני, אלא אם איראן תבחר לתקוף את ישראל". עוד הוסיף: "אין התקפות חינם, והאיראנים מבינים שישראל תגיב".

לדבריו, במהלך הפגישה נבחנו שלוש חלופות מרכזיות מול טהרן: הסכם, המשך הלחץ הכלכלי או תקיפה צבאית רחבת היקף. "כל האפשרויות מול איראן על השולחן, מהסכם ועד תקיפה מאסיבית", אמר.

הגורם ציין כי איראן נמצאת כיום בנקודת חולשה ומורתעת מעימות ישיר עם ישראל. לדבריו, בטהרן מבינים שכל תקיפה נגד ישראל תיענה בתגובה עוצמתית.

עוד אמר כי פרויקט הגרעין האיראני ספג מכה קשה, לאחר שחוסלו כ-20 מדעני גרעין ונפגעו יכולות משמעותיות, ובהן מערך הצנטריפוגות וייצור הטילים הבליסטיים. עם זאת, הדגיש כי למרות הפגיעה, איראן ממשיכה להעשיר אורניום במתקן שבהר המכוש.

הגורם הוסיף כי לפי ההערכות, בידי איראן נותרו כיום כ-1,500 עד 1,600 טילים בליסטיים. עוד ציין כי מוג'תבא חמינאי חי בוודאות.

בהמשך חשף כי במהלך הפגישה עם נתניהו, הנשיא טראמפ העלה מיוזמתו את סוגיית משפטו של ראש הממשלה.

בנוגע לזירה הצפונית, סיפר הגורם כי נתניהו הציג לטראמפ מפות שנועדו להמחיש כי הנוכחות הישראלית בשטח סוריה מצומצמת ומיועדת לצרכים ביטחוניים בלבד.

בזירה הפלסטינית אמר כי ישראל בוחנת אפשרות לפעולה צבאית נוספת במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, וכי ראש הממשלה הנחה את מערכת הביטחון להכין תוכנית עבודה בנושא.

הגורם התייחס גם לסערה סביב סרטון הליכוד נגד גדי איזנקוט.

"נכון לא לעסוק בשכול מכל כיוון". לדבריו, נתניהו לא צפה בסרטון, אך שמע על הביקורת שעורר. עוד טען כי גם איומי הרצח נגד ראש הממשלה ובני משפחתו אינם זוכים, לדבריו, להתייחסות דומה מצד התקשורת, והוסיף: "אם זה היה הפוך, הייתם משתקים את המדינה".

עוד חשף הגורם יעד אסטרטגי שמקדם ראש הממשלה מול הממשל האמריקני: הפסקת התלות בסיוע הביטחוני האמריקני בתוך עשר שנים. לדבריו, ישראל מבקשת לעבור ממודל של סיוע למודל של שותפות, תוך חיזוק העצמאות הביטחונית והחימושית, וההערכה היא כי הכלכלה הישראלית תוכל לעמוד במהלך כזה.