מלחמה באיראן בזמן הרכבת הממשלה? התרחיש שמרחף מעל ההתייעצויות אצל הרצוג
דיווחים חדשים בארה"ב מצביעים על היערכות לאפשרות של מערכה נוספת מול איראן לאחר בחירות האמצע בשבוע הבא. בישראל מעריכים כי עימות כזה עלול לפרוץ דווקא בתקופת המגעים להרכבת הממשלה. הנשיא הרצוג נערך להמשיך בהליך הטלת המנדט גם בזמן מלחמה, ואפילו מרחוק
איזנקוט ונתניהו צילום: פלאש 90
ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-26 עדיין נמשכת, אך במערכת הפוליטית כבר נערכים למשא ומתן מורכב על הקמת הממשלה הבאה. במקביל למאבק על המנדט, מתגברים הדיווחים על האפשרות לחידוש המערכה מול איראן בשבועות הקרובים. תרחיש כזה עשוי להציב את ישראל בפני מצב חריג: ממשלת מעבר שמנהלת מערכה צבאית, בזמן שהנשיא יצחק הרצוג מקיים התייעצויות עם הסיעות בניסיון להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.
הלילה (רביעי) דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי ארצות הברית העבירה מסרים לכמה ממדינות המפרץ להיערך לאפשרות של מערכה צבאית קצרה ועצימה נגד איראן לאחר בחירות האמצע בארה"ב, שייערכו ב-3 בנובמבר. לפי הדיווח, הנשיא דונלד טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית, אך נבחנת אפשרות לתקיפה נרחבת של תשתיות ואתרי גרעין איראניים.
טראמפ עצמו נשאל הבוקר על האפשרות לתקיפה לאחר הבחירות בארצו והשיב כי "הכול אפשרי". במקביל דווח על תגבור כוחות אמריקניים באזור, לרבות מערכות הגנה אווירית והיערכות של כוחות ימיים.
גם מלחמה לא תעצור את ההליך בבית הנשיא
בחדשות 12 דווח אמש כי הנשיא הרצוג נערך לאפשרות שהליך הרכבת הממשלה יתנהל בצל הסלמה ביטחונית. לפי הדיווח, הרצוג נחוש להמשיך בהליך גם אם תפרוץ מלחמה נוספת באיראן, ובמידת הצורך ניתן יהיה לקיים אותו מרחוק.
בבית הנשיא הבהירו בתגובה לדיווח כי אינם עוסקים בספקולציות בנוגע להליך הרכבת הממשלה, וכי הנשיא יפעיל את שיקול דעתו בהתאם לחוק לאחר פרסום התוצאות.
על פי החוק, תוצאות הבחירות הרשמיות יפורסמו בתוך שמונה ימים מיום ההצבעה. לאחר מכן יידרש הנשיא לקיים התייעצויות עם הסיעות ולהטיל את מלאכת הרכבת הממשלה בתוך שבעה ימים מפרסום התוצאות. המועמד שיקבל את המנדט יעמוד בפני פרק זמן של 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים.
המשמעות היא שההליך עשוי להימשך עמוק לתוך חודש נובמבר, גם אם עד אז תתפתח מערכה צבאית חדשה.
האם הסלמה תוביל לממשלת אחדות?
מעבר לסדרי העבודה בבית הנשיא, ההתפתחויות מול איראן מעלות שאלות לגבי האפשרויות להקמת הממשלה.
הפרשן הפוליטי עמית סגל העריך כבר ביום שני כי עימות נוסף עם איראן עשוי להתרחש בזמן שהמערכת הפוליטית תהיה עסוקה בהרכבת הממשלה. להערכתו, טראמפ הוא אחד הגורמים המשמעותיים בקביעת העיתוי האפשרי למהלך.
לפי מקורות פוליטיים, הועלתה האפשרות שחידוש הלחימה לאחר הבחירות יגביר את הלחץ על מפלגות האופוזיציה להצטרף לממשלת אחדות בזמן מלחמה. גם בישראל היום פורסמה הערכה מפי גורם דיפלומטי שלפיה התפתחות ביטחונית עשויה להשפיע על המאמצים להקמת ממשלה רחבה.
בישראל כבר נוצרו בעבר מסגרות פוליטיות רחבות על רקע מלחמה, בין היתר ערב מלחמת ששת הימים ובאוקטובר 2023. אולם גם במצב חירום, צירוף מפלגות לממשלה מחייב הסכמה פוליטית, וההתחייבויות שנתנו ראשי המפלגות לפני הבחירות אינן מתבטלות מעצמן.
מי יקבל את ההחלטות הביטחוניות?
גם אם ישראל תיכנס למערכה חדשה לפני שתורכב ממשלה, הממשלה היוצאת תמשיך לכהן עד להשבעת ממשלה אחרת.
חוק יסוד: הממשלה אינו שולל מממשלת מעבר את האפשרות לקבל החלטות ביטחוניות משמעותיות. סעיף 40 לחוק קובע כי פתיחה במלחמה, או פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל למלחמה בהסתברות קרובה לוודאי, מחייבת החלטת ממשלה, או החלטת הקבינט בהתאם לסמכות שהוענקה לו. ראש הממשלה אינו מוסמך לקבל החלטה כזאת לבדו.
כך עשוי להיווצר מצב שבו נתניהו ממשיך לנהל את ענייני הביטחון כראש ממשלת המעבר, בעוד הנשיא מתייעץ עם סיעות הכנסת לגבי זהותו של ראש הממשלה הבא.
בשבועות הקרובים יתברר אם הדיווחים על ההיערכות מול איראן יתורגמו לפעולה צבאית. עד אז, ההתפתחויות הביטחוניות הן גורם נוסף שראשי המפלגות יידרשו להביא בחשבון, בזמן שהם מנסים להגיע להסכמות על הקמת הממשלה.
