הנתונים שהדהימו את כולם: מה קרה בקלפיות הערביות?
המפלגות הערביות נכנסו למערכת הבחירות עם עשרה מנדטים בלבד. אחרי זינוק חריג בשיעורי ההצבעה הן הגיעו ל-19 מנדטים וטרפו את הקלפים הפוליטיים. כעת, בעקבות החשד להזרמת כספים מגורמים זרים, מקבלים המספרים המפתיעים משמעות חדשה
בחירות, אילוסטרציה צילום: פלאש 90
החשדות החמורים שנחשפו הבוקר (חמישי) להתערבות זרה בבחירות לכנסת ה-26 מחזירים את תשומת הלב לאחת התופעות המפתיעות ביותר של מערכת הבחירות: הזינוק הדרמטי בשיעורי ההצבעה בחברה הערבית, שהעניק למפלגות הערביות 19 מנדטים לפי תוצאות הביניים, כמעט פי שניים מכוחן בכנסת היוצאת, והותיר את שני המחנות הפוליטיים ללא רוב להקמת ממשלה.
יומיים בלבד לאחר סגירת הקלפיות, הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לראש השב"כ דוד זיני לחקור חשדות להשפעה פסולה על הבחירות באמצעות מימון זר מצד גורמים הפועלים נגד האינטרס הישראלי. החשד נוגע להזרמת סכומי כסף גדולים שנועדו להגדיל את שיעור ההצבעה בחברה הערבית באמצעים בלתי חוקיים. סולברג דרש לקבל את ממצאי הבדיקה בתוך שבוע.
ההתפתחות מגיעה לאחר יום בחירות שבו שיעורי ההצבעה ביישובים הערביים שברו שיאים והפתיעו אפילו את הסוקרים, שזיהו התחזקות של המפלגות הערביות, אך לא התקרבו לממדי הזינוק שנרשם בפועל.
ארבעה ימים לפני הבחירות, בסקרים האחרונים שפורסמו ביום שישי, 23 באוקטובר, קיבלו הרשימה המשותפת ורע"ם יחד 14 מנדטים בחדשות 12 ובכאן 11, ו-16 מנדטים בחדשות 13. גם התחזית הגבוהה ביותר מבין השלוש הייתה נמוכה בשלושה מנדטים מהתוצאה המסתמנת. בליל הבחירות עצמו כבר הצביעו המדגמים על 16 עד 18 מנדטים, אך ספירת הקולות העלתה את כוחן של שתי המפלגות ל-19.
כדי להבין את ממדי ההפתעה צריך לחזור לבחירות 2022. חד"ש-תע"ל ורע"ם קיבלו אז חמישה מנדטים כל אחת, בעוד בל"ד נותרה מחוץ לכנסת. בבחירות 2020 הגיעה הרשימה המשותפת לשיא היסטורי של 15 מנדטים. התוצאה הנוכחית, אם תישמר, תהיה גבוהה בארבעה מושבים גם מהשיא ההוא.
המספרים החריגים מאחורי הזינוק
לפי ניתוח הנתונים, שיעור ההצבעה ביישובים הערביים הגיע הפעם לכ-80%, עלייה של כ-25 נקודות אחוז לעומת הבחירות הקודמות. בחלק מהיישובים נרשמו נתונים חריגים במיוחד.
בסכנין הצביעו 86.8% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 68.4% ב-2022. בבאקה אל-גרבייה זינק שיעור ההצבעה מ-47.6% ל-79.3%, ובפוריידיס מ-38.7% ל-75.4%. גם ביישובים הבדואיים בנגב נרשמו שיעורי השתתפות גבוהים, ובהם רהט וכסיפה עם כ-85% ושגב שלום עם 83.5%.
העלייה החדה בהצבעה קיבלה ביטוי גם בתוצאות הפוליטיות. על פי ספירת הביניים, גוש נתניהו מחזיק ב-53 מנדטים, גוש השינוי ב-48, והמפלגות הערביות ב-19. אף אחד משני המחנות אינו מחזיק ברוב הדרוש להקמת ממשלה, ושיתוף פעולה עם המפלגות הערביות הפך לאחת האפשרויות הנבחנות בגוש השינוי, חרף ההתנגדות שהביעו לכך חלק מראשיו במהלך הקמפיין.
על רקע התוצאות הללו, חשיפת החשדות למימון זר מוסיפה ממד חמור לפרשה. כבר ביום הבחירות נעצרו שלושה תושבי הנגב בחשד לניסיון לקנות קולות עבור רע"ם, ובחיפושים נתפסו מעטפות ובהן עשרות אלפי שקלים במזומן. בהמשך התעוררו גם החשדות למעורבותם של גורמים מחוץ לישראל, שהובילו להנחיה החריגה של סולברג לשב"כ.
לצד החקירה, מצביעים ערבים שרואיינו לאחר הבחירות תיארו התגייסות פוליטית רחבה שנבעה מהפשיעה בחברה הערבית, מהריסות בתים ומהתנגדות למדיניות הממשלה. השאלה שניצבת כעת בפני החוקרים היא האם לצד ההתעוררות הזאת פעלה גם מערכת בלתי חוקית, שמומנה בידי גורמים זרים ונועדה להשפיע על היקף ההצבעה.
כך או כך, התוצאה הפוליטית כבר ניכרת היטב: תשעת המנדטים שנוספו למפלגות הערביות בהשוואה לכנסת היוצאת שינו את מאזן הכוחות והכניסו את המערכת הפוליטית למבוי סתום. כעת תידרש חקירת השב"כ לקבוע אם מאחורי חלק מפעולות המרצת המצביעים הסתתרה גם התערבות זרה שנועדה להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל.
