מחקר חושף: כך אפשר לגרום לצעירים אמריקאים להיאבק באנטישמיות ברשת

מחקר נרחב של המרכז למחקר אנטישמיות בליגה נגד השמצה וארגון Boundless, שבוחן את תגובותיהם של צעירים אמריקאים לתוכן פוגעני ברשתות החברתיות, מצא כי מסר חינוכי קצר המבהיר שרוב הציבור רואה באנטישמיות תופעה בלתי מקובלת מגביר באופן מובהק את הסבירות לזהות את התוכן ולדווח עליו. המחקר, שנערך בקרב 7,499 אמריקאים בני 18 עד 44 באמצעות חברת Cint, בחן שישה מסרים שונים למול קבוצת ביקורת.

ממצאים הראו כי נחשפים למסר העוסק בנורמה החברתית היו בעלי סיכוי גבוה ב-6.1% לזהות פוסט אנטישמי עכשווי ללא זיקה פוליטית, ובעלי סיכוי גבוה ב-5.6% לדווח עליו. כמו כן, נרשמה עלייה של 6.9% בהבנת הפגיעה בפוסט ימני עכשווי, ועלייה של כ-5.8% בדיווח על פוסטים אנטישמיים קלאסיים מהשמאל ומתוכן ללא זיקה פוליטית. "עלייה של 6% אולי לא נשמעת דרמטית בחדר מלא אנשים, אך כשמדובר במיליוני משתמשים מדובר בתוצאה פורצת דרך," ציין מאט ויליאמס, סגן נשיא המרכז לחקר אנטישמיות.

לצד ההשפעה החיובית, המחקר חשף פערים משמעותיים בזיהוי: בין 22% ל-29% מהנשאלים שלא נחשפו למסר הסבירו כי תוכן אנטישמי קלאסי אינו נתפס בעיניהם ככזה. המצב החמיר בפוסטים עכשוויים המשתמשים בשפה הנוגעת לישראל ולציונות, שם 32% עד 37% נכשלו בזיהוי השנאה. בנוסף נרשמו הבדלים בין-דוריים: בני דור המילניום זיהו תוכן פוגעני מעט טוב יותר מבני דור ה-Z, אך מנגד, בני דור ה-Z שכן זיהו אנטישמיות נטו יותר לדווח עליה ברשת (77% לעומת 68%).

"צעירים נתקלים באנטישמיות ברשת מדי יום ולעיתים קרובות אינם מזהים אותה. המחקר מראה שתזכורת פשוטה לכך שרוב האמריקאים דוחים שנאת יהודים יכולה לגרום להם להשמיע קול," אמר מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט. אביבה קלומפס, מנכ"לית Boundless, הוסיפה כי יש צורך בהשקעה בהתערבויות המבוססות על ראיות שיחזקו חוסן מפני קונספירציות, במיוחד סביב השיח על ישראל. המחקר העלה עוד כי בקרב עצמאיים פוליטית, מסר המסביר כיצד אנטישמיות משמשת להפצת מידע כוזב העלה בכ-11% את זיהוי התוכן האנטישמי הקלאסי מימין.