"יום אחד בלי שום הכנה מוקדמת עברנו ליד אכזבת ערבותינו כשלפתע צעקנו יחד בהתפעלות. "מהההה", פתאום, מתוך גבעול אחד, שבראשו נותרים עלי ערבה מיובשים וחומים, החל לצמוח למטה, עלה ירוק" | אפרת ברזל בטור אישי על הנסיון הכושל בשתילת הערבות כשלבסוף, הבן הצעיר מצליח להפיח חיים בגבעולים היבשים
"כמה שעבודה יכולה לתגמל באהבה ובתגובות ובמילים טובות מול דופמין שמגיע מבית ילדים ומרק קטניות. ועצרתי בצד. ואמרתי פוס. אני לא משחקת במשחק הזה יותר. נבהלתי" | אפרת ברזל בטור אישי על "הדופמין והשמחה", על הפער שבין ציפייה לתגמול מיידי, לבין שמחה בריאה וארוכת טווח ולמה חשוב לבחון את איכות "התזונה הרגשית" שלנו?
"סיפורי תולדות" של חיים הם דרך אחרת ומובחרת לתאר את קורות הדורות של עצמך" אפרת ברזל בטור אישי נפלא על תולדות החיים שלנו, מסיפורי הלידות ועד הזוגיות ואילו שאלות כדאי שתשאלו?
"פתאום הבנות שלנו נתקלות במשימות חדשות, דומות למשימות בהן אנחנו עמדנו. איך פעם, כשהן היו נערות צעירות הן לא יכלו להבין בכלל את רמת הג'ינגול הלולייני שאנחנו עמדנו בו" | אפרת ברזל בטור המשך משבוע שעבר וגם כמה שאלות שאפשר לשאול אימהות ואבות מגיל מסויים
"זה יקרה לכל ילדה בחיים, טוב, גם לכל ילד, שהוא יראה פתאום חלקים מהספור של משפחתו, של הוריו, אחרת. בעין בוגרת ובלתי בוחנת" | אפרת ברזל בטור אישי על התחזקות רוחנית של הדורות הקודמים ושאלות שמעולם לא העזנו לשאול, כי בכל משפחה מסתתר סיפור שמסביר את ה"הכל".
"'אזור הגאונות' שקיים בכל אחת ואחת מאיתנו. שכדאי למצוא אותו, ולחיות אותו, ולא לתת לאף אחד לבקר אותו" | אפרת ברזל בטור אישי על האזור הפנימי של כולנו – המקום הקדוש והייחודי. רק שלנו. אזור שבא לידי ביטוי בתחומים רבים, בבית בעבודה ובכל מקום
בריאיון בגל"צ חשפו סיון וידידיה מאיר את ספרה החדש של אפרת ברזל "רוצו לחבק את הילדים שלכם", המציע כלים פשוטים להורות רגשית וקשובה | השניים שיתפו שלושה טיפים מתוך 41 רעיונות ליצירת בית יהודי, בריא ומחובר
"אם היה לך קשה כל כך, והיה, ואתה עדיין דתי רציני, מקיים מצוות ולא מרפה, קלה כבחמורה, כנראה שהאמת היהודית גדולה וחזקה כל כך, ששום דבר שאנשים יעשו לך בדרך לא עומד מולה" - אפרת ברזל בטור אישי על העוצמה והדרבון שמגיעים מתוך אמירת האמת על קשיים
"זה מה שהרגשתי כשיצאתי מהבית ברחוב רשב"ם עם הנייר שנתנה לי כלתו של הסטיפלר ותליתי אותו בכוונה במקום יצירתי ובלתי שגרתי, כי זה מה שיכריח אותנו חינוך ילדים אמיתי" | אפרת ברזל בטור אישי על דברי הסטייפלר הקדוש לאמהות והעקרונות החינוכיים המדגישים את כוחה של האם בעיצוב מידות ילדיה
"בהתחלה, כשנעלבתי אמרתי, מה? החיתוכים שלי אולי גסים? לא אסטתיים? לא מדוייקים? כדאי לי לעבור סדנה לשיפור חיתוכים?" אפרת ברזל בטור אישי על רגע קטן שהפך לתובנה גדולה. כשבתה ציינה שהמרק נראה "לא שלה", היא מגלה חיבור מפתיע לרוחב הלב של הרבנית קנייבסקי, דרך קניידלך גסים אך נדיבים. האם דווקא חיתוך לא מדויק יכול להעיד על אימהות אמיתית?
"נכנסים לסוכה בכל חול המועד ובשבת – ודאי. עוצמים עיניים, ושוהים שש שניות לפחות באיזו שהיא תפילה שהתקבלה ובירכתה קיימת עלינו, עתה" אפרת ברזל בטור אישי על כוחה המיוחד של שבת חול המועד סוכות, המזמנת מעבר ממאמץ ושאיפות לעצירה, נחת והודיה - "שבו להנות מכל ה-יש הזה, בסוכות"
"בצוואה אימא סיפרה שהיא הבינה שמה שיביא אל חייה ילדים, אחרי מה שקרה, זה אך ורק אלוקים. רק מה, שזה לא הסתדר לה באג'נדה החילונית של החיים" אפרת ברזל בטור אישי ומרגש על צוואה מפתיעה של אמא חילונית – שמעוררת בילדיה מסע רוחני לא צפוי. מה גורם למי שהתנגד לאמונה – להתחיל לחפש את המקור?
איך משקמים שנים של סליחות על עבירות שלא אתם עשיתם? אפרת ברזל בטור אישי על אלו שעושים שימוש ציני במקורות התורה כדי להטיל אשמה על אחרים – תוך התעלמות ממחדליהם שלהם. דווקא האנשים הפשוטים, שמבקשים לתקן ולסלוח, נשטפים שוב ושוב בגלי אשמה שאינם שלהם
סרט משפחתי משנות התשעים, שנוצר לחגיגות יום הולדת 50 הוקפץ מחדש בקבוצה המשפחתית והפך לכלי להעברת נרטיב השורשים לדורות החדשים. אפרת ברזל בטור אישי מתארת את הרגע בו הכלה הצעירה נחשפה לעוצמת השינוי שחוותה המשפחה, כשהיא מצביעה על האותנטיות החילונית של הסרט מול מצבם הנוכחי
אפרת ברזל בטור אישי ומרגש משתפת בסיפורו של "החגב" – סימן שקט אך מלא משמעות שמלווה את חייה ברגעי שמחה וגעגוע. בין תובנות על אמונה, כתיבה ובחירה לראות את יד ה' בפרטים הקטנים – נחשפת גם הצצה לספרה החדש. טור נוגע, אנושי ואוהב, על לדעת לא לדעת ופשוט לתת לבורא עולם לנהל
"יש שלב אחר של הנאה בלב של אישה כשהפרח עוד קטן וניצן, יש שלב של פתיחה, יש לנו עושר גדול מול פרח טרי ופתוח במלוא הדרו, יש לנו יכולת להזדהות דרכו ומתוך יופיו" אפרת ברזל בטור אישי על ההתעשרויות הרגשיות, הרוחניות והתבונתיות שאגרנו במהלך השנה. הדימוי של חיינו למסע של פרח, וההתבוננות על החיים מתוך עושר ולא רק דרך הקשיים
"אם היה לי אומץ הייתי שמחה להודות לאנשים כאלה על "הטעויות" שהם עשו מולי שהיו לי לעזר" | אפרת ברזל בטור אישי על ההבדל בין סקרנות להתעניינות באנשים. בעוד שהסקרנות היא חומרית ושטחית, ההתעניינות באחרים היא כלי להתפתחות אישית, המאפשר לנו להשתנות דרך התבוננות בהם
פותחת סידור ורואה שגם אני לדודי ודודי לי, כזה, כלפיי. אז למה שלא אהיה כזו גם מול ילדיי? מחזיר נשמתי 'בחמלה', 'ותתננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים' | אפרת ברזל בטור אישי על אמהות, חינוך ילדים והקשר שלנו עם בורא העולם
"כשכל הכנרת פתוחה לי מול העיניים וכמה עריקים יושבים מאושרים כאן לידי, יש לי שקט של טיול להסביר את עוצמת הסגור. הוא דומה למסלול. הוא דומה ל"בואו אחרי", ל"אני יודע", "זו הדרך", "מכאן", מאז ולעולם" | אפרת ברזל בטור אישי על מילה אחת – "סגור" - עוצמתה של מילה זו, שהיא לא רק סיכום אלא הרגע שבו את מבינה מה היא המטרה ומה את עושה
"וכך גם יבנה הבית השלישי שלנו, מי יבנה אותו? אלה שמבינים כמה כל חלומה של אישה יהודייה היא 'מה טובו אהליך יעקב.." | אפרת ברזל בטור אישי על משמעות הבית, זכרונות ילדות והמפגש עם מרים פרץ ששכלה שלושה מבניה והצליחה לצאת מהאובדן תוך דקות ספורות "חורבן הוא קשה והוא כואב, אבל גם איוב התאושש"