"להיות בעל תשובה זה פאר בעיניי. ויש על מה להתפאר. כשאני מסתכלת לפעמים על התמודדויות שיש למשפחה שלי, לעצמי, עכשיו, בזמנים האלה, אני עוד יותר מתפארת וגאה" | אפרת ברזל בטור אישי על המייל המיוחד שקיבלה מאישה אחת רגוזה - "מדוע את צריכה להתהדר בתחתית העמוד בתואר סבתא בעלת תשובה"
"הביטוי שאומר שקודם כל האנשים שהתחתנו איתנו מבינים שיש לנו צורך בהשקעה עצמית. בשקט סביבתי. אני בחיים לא הלכתי לקאנטרי קלאב" אפרת ברזל בטור אישי על הצורך בזמן שהוא רק שלך גם אם זה לא קאנטרי קלאב. בכנות ובחיוך, היא מודה שאין לה סבלנות לפינוקים מיותרים, אבל יש לה הבנה עמוקה למה שחשוב באמת
"קבלה ונתינה של אור אנושי הם סודות הבית היהודי. מרוב כוחי ועוצם ידי, לא נבנות משפחות" – אפרת ברזל בטור אישי מתבוננת באור של ימי החנוכה כמשל לצורך האנושי באהבה, קשר ותלות רגשית בריאה. ומותחת ביקורת על שיח ההעצמה המנתק מהאמת הפנימית שנבראנו להזדקק לאחרים, לתת ולקבל אור
תמיד יגיע הרגע הזה, אחרי סדרת שאלות בקשר לחזות הדתית שלה, שבו א' תהנהן בחן ותוסיף, "אני אשתו של הטייס" | אפרת ברזל בטור אישי על רגעים קטנים שעושים שינוי גדול, על אותו רגע עדין שבו מראה חיצוני ודימוי פנימי מתנגשים ומייצרים קירוב לבבות אמיתי. וגם אשת הטייס שחזרה בתשובה ומה היא עושה כל הטיסה?
"הדבר הזה שתמיד אין לך ממנו מספיק ואתה עסוק והולך ועושה ורץ, פתאום מה הדבר שיש לך ממנו הכי הרבה שפע במנהרה? זמן" - בין חדר הלידה הארוך של בתה לבין סיפורו של שורד השבי אליה כהן שחזר עם אמונה בזכות השפע של הזמן במנהרה, אפרת ברזל מגלה חיבור מפתיע. רגע לפני ראיון בהר-נוף עם אמו, היא מבינה עד כמה למילים יש כוח לחולל שינוי
"השנאה שלנו ליהודים, זה משהו עמוק, שונאים וזהו - מיה הרגישה אז פתאום, שיש חלק גבוה בנשמה שלה, חלק איכותי שיודע שהוא חלק ממשהו גדול יותר, אז יש דרגות בתוך נשמה?" אפרת ברזל בטור אישי על דרגות הנשמה והכמיהה הפנימית של האדם לגעת בניצוץ הרוחני שבו. על האנטישמיות בחו"ל ומשל מרגש על נשר שחי בלול תרנגולים
"יום אחד בלי שום הכנה מוקדמת עברנו ליד אכזבת ערבותינו כשלפתע צעקנו יחד בהתפעלות. "מהההה", פתאום, מתוך גבעול אחד, שבראשו נותרים עלי ערבה מיובשים וחומים, החל לצמוח למטה, עלה ירוק" | אפרת ברזל בטור אישי על הנסיון הכושל בשתילת הערבות כשלבסוף, הבן הצעיר מצליח להפיח חיים בגבעולים היבשים
"כמה שעבודה יכולה לתגמל באהבה ובתגובות ובמילים טובות מול דופמין שמגיע מבית ילדים ומרק קטניות. ועצרתי בצד. ואמרתי פוס. אני לא משחקת במשחק הזה יותר. נבהלתי" | אפרת ברזל בטור אישי על "הדופמין והשמחה", על הפער שבין ציפייה לתגמול מיידי, לבין שמחה בריאה וארוכת טווח ולמה חשוב לבחון את איכות "התזונה הרגשית" שלנו?
"סיפורי תולדות" של חיים הם דרך אחרת ומובחרת לתאר את קורות הדורות של עצמך" אפרת ברזל בטור אישי נפלא על תולדות החיים שלנו, מסיפורי הלידות ועד הזוגיות ואילו שאלות כדאי שתשאלו?
"פתאום הבנות שלנו נתקלות במשימות חדשות, דומות למשימות בהן אנחנו עמדנו. איך פעם, כשהן היו נערות צעירות הן לא יכלו להבין בכלל את רמת הג'ינגול הלולייני שאנחנו עמדנו בו" | אפרת ברזל בטור המשך משבוע שעבר וגם כמה שאלות שאפשר לשאול אימהות ואבות מגיל מסויים
"זה יקרה לכל ילדה בחיים, טוב, גם לכל ילד, שהוא יראה פתאום חלקים מהספור של משפחתו, של הוריו, אחרת. בעין בוגרת ובלתי בוחנת" | אפרת ברזל בטור אישי על התחזקות רוחנית של הדורות הקודמים ושאלות שמעולם לא העזנו לשאול, כי בכל משפחה מסתתר סיפור שמסביר את ה"הכל".
"'אזור הגאונות' שקיים בכל אחת ואחת מאיתנו. שכדאי למצוא אותו, ולחיות אותו, ולא לתת לאף אחד לבקר אותו" | אפרת ברזל בטור אישי על האזור הפנימי של כולנו – המקום הקדוש והייחודי. רק שלנו. אזור שבא לידי ביטוי בתחומים רבים, בבית בעבודה ובכל מקום
בריאיון בגל"צ חשפו סיון וידידיה מאיר את ספרה החדש של אפרת ברזל "רוצו לחבק את הילדים שלכם", המציע כלים פשוטים להורות רגשית וקשובה | השניים שיתפו שלושה טיפים מתוך 41 רעיונות ליצירת בית יהודי, בריא ומחובר
"אם היה לך קשה כל כך, והיה, ואתה עדיין דתי רציני, מקיים מצוות ולא מרפה, קלה כבחמורה, כנראה שהאמת היהודית גדולה וחזקה כל כך, ששום דבר שאנשים יעשו לך בדרך לא עומד מולה" - אפרת ברזל בטור אישי על העוצמה והדרבון שמגיעים מתוך אמירת האמת על קשיים
"זה מה שהרגשתי כשיצאתי מהבית ברחוב רשב"ם עם הנייר שנתנה לי כלתו של הסטיפלר ותליתי אותו בכוונה במקום יצירתי ובלתי שגרתי, כי זה מה שיכריח אותנו חינוך ילדים אמיתי" | אפרת ברזל בטור אישי על דברי הסטייפלר הקדוש לאמהות והעקרונות החינוכיים המדגישים את כוחה של האם בעיצוב מידות ילדיה
"בהתחלה, כשנעלבתי אמרתי, מה? החיתוכים שלי אולי גסים? לא אסטתיים? לא מדוייקים? כדאי לי לעבור סדנה לשיפור חיתוכים?" אפרת ברזל בטור אישי על רגע קטן שהפך לתובנה גדולה. כשבתה ציינה שהמרק נראה "לא שלה", היא מגלה חיבור מפתיע לרוחב הלב של הרבנית קנייבסקי, דרך קניידלך גסים אך נדיבים. האם דווקא חיתוך לא מדויק יכול להעיד על אימהות אמיתית?
"נכנסים לסוכה בכל חול המועד ובשבת – ודאי. עוצמים עיניים, ושוהים שש שניות לפחות באיזו שהיא תפילה שהתקבלה ובירכתה קיימת עלינו, עתה" אפרת ברזל בטור אישי על כוחה המיוחד של שבת חול המועד סוכות, המזמנת מעבר ממאמץ ושאיפות לעצירה, נחת והודיה - "שבו להנות מכל ה-יש הזה, בסוכות"
"בצוואה אימא סיפרה שהיא הבינה שמה שיביא אל חייה ילדים, אחרי מה שקרה, זה אך ורק אלוקים. רק מה, שזה לא הסתדר לה באג'נדה החילונית של החיים" אפרת ברזל בטור אישי ומרגש על צוואה מפתיעה של אמא חילונית – שמעוררת בילדיה מסע רוחני לא צפוי. מה גורם למי שהתנגד לאמונה – להתחיל לחפש את המקור?
איך משקמים שנים של סליחות על עבירות שלא אתם עשיתם? אפרת ברזל בטור אישי על אלו שעושים שימוש ציני במקורות התורה כדי להטיל אשמה על אחרים – תוך התעלמות ממחדליהם שלהם. דווקא האנשים הפשוטים, שמבקשים לתקן ולסלוח, נשטפים שוב ושוב בגלי אשמה שאינם שלהם
סרט משפחתי משנות התשעים, שנוצר לחגיגות יום הולדת 50 הוקפץ מחדש בקבוצה המשפחתית והפך לכלי להעברת נרטיב השורשים לדורות החדשים. אפרת ברזל בטור אישי מתארת את הרגע בו הכלה הצעירה נחשפה לעוצמת השינוי שחוותה המשפחה, כשהיא מצביעה על האותנטיות החילונית של הסרט מול מצבם הנוכחי