היועצת המשפטית לממשלה (היועמ"שית)

היועצת המשפטית לממשלה דורשת צעדים כלכליים נגד חייבי גיוס חרדים; שרים בממשלה תוקפים את המהלך

בהנחיית הייעוץ המשפטי נשלחו דרישות קיזוז לשנים 2024-2025; מנהלי המוסדות טוענים כי פעלו בתום לב

בחוברת שחילק לשרים מוצגים מונחים משפטיים כמו “מניעה משפטית” ו“בחינה משפטית” ככלים לעיכוב החלטות ממשלה; במערכת המשפטית מזהירים מהעמקת הפגיעה באמון ובגבולות הסמכות

במכתב חריף לשר המשפטים יריב לוין דורשים שורת ארגונים מהימין למנות גורם חקירתי עצמאי לבדיקת החשדות

שנתיים וחצי לאחר הדלפת המידע המסווג מדיוני ועדת החוץ והביטחון, ארגון 'בצלמו' הגיש תלונה רשמית לנציב תלונות הציבור נגד היועמ"שית והפרקליטות • למרות ממצאי קצין הכנסת שקבעו כי קריב היה היחי שעיין בפרוטוקול וסימן בו את הקטעים שפורסמו, ההכרעה בתיק נגררת זה חודשם

עימות חזיתי בצמרת שב"כ סביב הצעת החוק שתחייב את היועמ"שית ובכירי הפרקליטות בבדיקות פוליגרף תקופתיות • למרות התנגדות נחרצת של הייעוץ המשפטי בארגון למהלך, ראש השב"כ דוד זיני הנחה אותם "לשתוק" ומנע מהם להציג את עמדתם בדיוני ועדת השרים לחקיקה

51% מהציבור הישראלי תומכים בבחינת פתיחה בחקירה פלילית נגד גלי בהרב-מיארה בעקבות פנייתה לשב"כ לקבלת חומרים על איתמר בן גביר • פילוח הנתונים חושף קיטוב חריף: 83% מתומכי הקואליציה בעד בחינת המהלך לעומת 17% בלבד באופוזיציה

ארגון "אמת ליעקב בישראל" בדרישה חסרת תקדים: לבטל את סמכות היועמ"שית להמציא סנקציות כלכליות ללא חוק | בעתירה נכתב כי "פקיד משפטי לא יכול להעניש משפחות ולהרוס את התא המשפחתי בחוות דעת מנהלית" | כל הפרטים

מיארה מבקשת מבג”ץ להורות על הדחת השר לביטחון לאומי, ומפרטת שורת אירועים שלדבריה ממחישים התערבות פוליטית פסולה

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לאפשר את קידומה של קצינת המשטרה רות האוסליך, בניגוד לעמדת השר בן גביר. בתגובתה טענה כי החלטת השר מעבירה מסר בעייתי לשוטרים, בעוד המפכ"ל דני לוי הביע תמיכה בקידומה

הממשלה בעמדה חריפה לבג"ץ: "היועצת המשפטית הטעתה את בית המשפט והסתירה עמדות מקצועיות בסוגיית הסנקציות על חרדים" • פרסום ראשון

בהודעה שהוגשה לבג"ץ פורטה שורת צעדים אזרחיים וכלכליים, מהנחות בתחבורה, בארנונה, בדיור ובמעונות ועד מלגות, מכרזים, תמיכות במוסדות תורניים והנחות בביטוח הלאומי, כחלק מהגברת האכיפה נגד חייבי גיוס חרדים

בקואליציה סימנו את חוק פיצול היועמ"שית כיעד חובה להשלמה עד הבחירות במטרה להציג הישג משמעותי בחקיקה המשפטית • המטרה: אישור סופי של החוק עד חודש מאי שיאפשר לקואליציה להתמקד במאבק במערכת המשפט במקום בשאלת האחריות למחדלי המלחמה

המשנה ליועמ״שית גיל לימון קבע כי ראש הממשלה נתניהו פעל בניגוד עניינים כאשר השתתף במינוי ד״ר יפעת בן חי-שגב, עדה במשפטו שאף הוכרזה כעדה עוינת. במקביל נבחנות המשמעויות המשפטיות, כשברקע עתירה לבג״ץ נגד המינוי

גלי בהרב-מיארה מזהירה מפני שיבוש הליך פלילי ומאשימה את ישראל כ”ץ בשימוש לרעה בסמכות; גורמי ביטחון מתריעים מפני סכנה לאנשי מודיעין

שר המשפטים נמנע מלטפל בהליך בשל קרבתו לראש הממשלה ועדותו במשפט; ההחלטה נועדה למנוע טענות לניגוד עניינים ולעכבויות בדרך להכרעת נשיא המדינה

בתדרוך שרים על המערכה באיראן אמר שר החינוך כי בעבר לא אושרו תקיפות נגד יעדים מסוימים.

המשפטן משה כהן-אליה תוקף את דרישת היועמ”שית מבג”ץ להוציא צו מוחלט לפיטורי שר וטוען כי הלכת דרעי-פנחסי יצרה מנוף כוח חריג למערכת המשפט. לדבריו, המינוי הקרוב לנציב שירות המדינה עשוי להיות נקודת מבחן במאבק על יחסי הכוחות בין הדרג הנבחר למערכת המשפט

בהודעה שהוגשה לעליון נטען כי חרף הוראת בג״ץ לגבש בתוך 45 יום מדיניות אכיפה אפקטיבית, לרבות שלילת הטבות אישיות, הממשלה לא הציגה תכנית סדורה. מזכיר הממשלה תקף את הייעוץ המשפטי וביקש לדחות את הדיון

השניים מזהירים מפני פגיעה בעצמאות היחידה ומהגברת החשש להתערבות פוליטית בפעולת המשטרה