7 מושבים ב-157 אלף שקל: אופל פרונטרה מציעה את מה שכמעט אף אחד לא נותן
אופל פרונטרה מציעה חבילה טובה במחיר הוגן - עם ביצועים סבירים, אחיזה טובה והתנהגות כביש נעימה. חבל רק שהאבזור חסכוני מאוד
-
כתבה מקודמת | רכב ותחבורה | כתבה שיווקית
בשוק הרכב הישראלי אין כיום יותר מדי שחקנים שמציעים שישה מקומות ישיבה לנוסעים. למעשה, רובם יחסית יקרים, כלומר כאלה שמחירם מתחיל באזור 200 אלף שקל ומגיע אפילו ל־500 אלף שקל. לכן, בתקופה שבה יבואני הרכב מחפשים להעניק לכל מוצר חדש נופך של ייחודיות, מכונית עם שבעה מושבים שעולה פחות מ־160 אלף שקל היא אכן אירוע.
במקרה של אופל, מותג שהמכירות שלו בישראל לא בדיוק מתרוממות, מדובר באירוע מאג'ורי, דגם אחד שהמותג יכול לבנות עליו מכירות נאות, כנראה בעיקר לציי רכב. על כך יעידו המכוניות מהדגם הזה שנמסרו כבר לאנשי קבע מרובי ילדים.
אופל פרונטרה הוא רכב כביש־שטח עם שם של רכב שטח ישן של יצרן אחר. מורכב? כן. פעם היה רכב ששמו היה איסוזו רודיאו. מכיוון שאיסוזו היתה שייכת לג'נרל מוטורס וגם אופל, אז לאופל היתה גרסה משלה ושמה היה פרונטרה.
כעת אופל היא חלק מקונצרן סטלאנטיס. לסטלאנטיס יש את סיטרואן איירקרוס שאופל חולק עמו לא מעט מכלולים. ומה שהכי חשוב: יש כאמור גרסה עם שבעה מקומות.
מבחינת המראה, באופל הצליחו בדרך לא דרך לגרום למרכב היחסית מגודל של פרונטרה להיראות טוב. כלומר לבלוע איכשהו את החטוטרת שנדרשת כדי להסיע את הנוסעים מאחור בתוך הקווים הנאים של המרכב.
מבפנים, פרונטרה הוא רכב שניכר שתוכנן לשימושיות. כלומר, מבחינת הנדסת אנוש הוא עושה עבודה טובה. איכות החומרים בחלק העליון של תא הנוסעים טובה. איכות החומרים בחלק התחתון מעט פחות טובה, אבל עדיין סבירה בהחלט.
תנוחת הישיבה לנהג טובה, אבל היה עוזר אם ההגה היה מתכוון קצת יותר ברוחק. הקונסולה המרכזית מעניינת. במקום תאים רגילים ומסורתיים יש בה מחזיקי כוסות התחומים ברצועה גמישה.

חשוב לתאם ציפיות
מערכת המולטימדיה בסיסית וטובה. אין בה שטויות, אין בה מסך ענקי או אפליקציות תאורה, רק חיבור אנדרואיד, שליטה בפונקציות העיקריות ומצלמת נסיעה לאחור.
הכל עובד היטב, מהיר, אינטואיטיבי. אבל חשוב גם לציין שלנהג אין ידית אחיזה מעל ראשו, וגם לנוסע אין. הנוסע לא יכול לכוון את גובה המושב שלו וזה לפעמים מורגש היטב, אף על פי שלפרונטרה יש גג גבוה.
שורת המושבים השנייה מינימליסטית, כלומר הדיפונים והריפודים פשוטים. יש מקום סביר גם לשלושה ילדים, אם רוצים. התקרה גבוהה. יש שקעי USBC אבל אין פתחי מזגן. מדובר בתמורה סבירה מאוד ביחס למחיר, אבל פתח מזגן אחורי בהחלט בולט בהיעדרו.
הכיסאות ניתנים לקיפול, לשיטוח, ליצירת מרווח ענק מאחור להכנסת ציוד, אבל מה שיהיה חשוב ללא מעט לקוחות הוא שורת המושבים האחורית, זו שמיועדת להכיל את הנוסע השישי, אולי השביעי.
השורה השלישית היא סמלית בלבד. כלומר אפשר להכניס בה נוסעים, אבל יהיה להם קשה מאוד לשבת לפרקי זמן ארוכים, כי המקום לרגליים מזערי. במקרה של רכב כזה חשוב לתאם ציפיות. אין כיום יצרני רכב שיכולים באמת לייצר מכונית עם שבעה מושבים מרווחים בכאלה ממדים ובכזה תקציב, אבל אם ההתלבטות היא, למשל, בין פרונטרה ובין רכב כביש־שטח משומש שיש לו שלוש שורות של כיסאות, ומי שייסע בספסל האחורי ביותר הוא ממוצע בגובהו, כנראה שעדיף לקחת את הרכב המשומש ולחוס על ברכיו של מי שיישב בספסל האחורי.
פרונטרה מצויד במנוע בנזין טורבו בנפח 1.2 ליטרים, המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רובוטית כפולת מצמדים בעלת שש מהירויות. ויש גם מערכת מיילד הייבריד. המערכת הזאת מוכרת מלא מעט דגמים של סטלאנטיס.
משום מה באופל יש דגמים שבהם היא לא מצליחה לספק ביצועים סבירים, למשל גרנדלנד, ויש דגמים שבהם היא עושה עבודה מרשימה, למשל פרונטרה. המנוע מפיק 145 כוחות סוס ואף על פי שמדובר במערכת היברידית קלה בלבד, ולא היברידית מלאה, הרכב לרוב רוצה להניע דווקא בכוח חשמל. התוצאה היא צריכת דלק סבירה מאוד של כ־15 ק"מ לליטר. אף פעם אין מחסור בכוח ורק תיבת ההילוכים לפעמים קצת מקלקלת, במיוחד בתנועה עירונית כאשר הרכב לפעמים מדלג מעט בין ההילוכים שלא לצורך.
צפוף בשורה השלישית
פרונטרה ממשיך לכביש 10, הכביש שמתפתל במקביל לגבול מצרים, שפתוח רק בחגים. פרונטרה הוא רכב שמכויל בקשיחות. כלומר, בנסיעה במהירויות יחסית איטיות בהחלט אפשר להרגיש שיבושי כביש. זה לא נורא, זה כן מורגש. ככל שהמהירות עולה, הכיול הנוקשה פועל לטובת הנהג: האחיזה גבוהה מאוד, התנהגות הכביש נעימה.
חשוב לציין שלפרונטרה אין יכולת להעביר את ההילוכים באופן ידני. כלומר אין ידיות שליטה מאחורי ההגה, אין גם יכולת לשלוט בהילוכים בבורר הקצר שבין המושבים.
ועוד נקודה חשובה: פרונטרה מצויד במערכת שמירת נתיב. כלומר הוא חוזר לנתיב הנסיעה במקרה של סטייה או היסח דעת. אבל אין לו בקרת שיוט אקטיבית, כלומר יכולת להתאים את מהירות הנסיעה לרכב שמלפנים. בכביש 6 זה בעיקר מעצבן.
בשורה התחתונה: שוק הרכב הישראלי נמצא במצב הזוי. כיום, 160 אלף שקל הוא מחיר סביר לחלוטין למכונית עממית. לפני חמש שנים, ב־160 אלף שקל היה אפשר לרכוש רכב כביש־שטח יפני חדש. היום זה רק תשלום ראשון.
אופל פרונטרה בגרסת 7 מקומות עולה 157 אלף שקל. ניכר שזה מחיר שנועד להכניס אותו לציי הרכב. למען האמת, זה מחיר די הוגן ביחס לתמורה שהפרונטרה מעניק. כלומר אם הוא היה עולה 170 אלף שקל, הוא כבר היה נחשב לעסקה שאינה משתלמת ביחס לתמורה.
אבל חשוב גם לציין שעיקר הלקוחות שיחכרו (ליסינג) או יקנו את הרכב בגרסה זו הם כאלה שיש להם שישה אנשים להסיע. במקרה של פרונטרה, הנוסחה של תמורה לכסף מבוססת על היכולת הזאת להסיע שישה אנשים. כל היתר (אבזור, בטיחות) הוא יחסית משני. לכן ניתן לסלוח די בקלות על היעדר האבזור (למשל, ידיות אחיזה או בקרת שיוט אקטיבית). אבל לפני ביצוע עסקה מומלץ למדוד היטב את מי שיישב בשורת המושבים השלישית. אם הוא נכנס, מדובר בעסקה הוגנת. אם לא, עדיפים רכב כביש־שטח או מיניוואן משומשים.
אהבנו: נוחות נסיעה, ביצועים
אהבנו פחות: ספסל אחורי צפוף, היעדר אבזור
מתחרים: סיטרואן C3 איירקרוס
לסיכום: רכב כביש־שטח במחיר טוב, אבל בשורה השלישית יסבלו
אופל פרונטרה 7 מושבים
מנוע: בנזין, 1,199 סמ"ק. הספק מרבי 145 כ”ס, מומנט מרבי 23.4 קג”מ
ביצועים: מהירות מרבית 198 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־9.0 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 18.5 קילומטר לליטר. נתוני מבחן: 14.1 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, טרם נבחן במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 8
מחיר: 157 אלף שקל
קרדיט לכתבה: אתר כלכליסט
