אחרי חטיפת מדורו: כך נראו המבצעים החשאיים של ישראל בעולם

בשבוע שעבר חטפו כוחות מיוחדים של ארצות הברית את נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, במבצע שנשמע כלקוח מסרט. לאורך השנים נעשה שימוש בטקטיקה דומה גם בידי ישראל, לעיתים כקלף מיקוח. השבוע חזרנו אל מי שעמד מאחורי מבצעים חשאיים כאלה הרחק מגבולות המדינה, כדי לשמוע על השיטות, האומץ והסיכונים הכרוכים בדרך לביצוע מהסוג הזה.

אחד המבצעים הבולטים בתולדות ישראל היה לכידתו של אדולף אייכמן בארגנטינה בשנת 1960. ראש הממשלה דאז, בן גוריון, ביקש מראש המוסד: "תביאו לי נאצי אחד למשפט אחד". כבר בשנות ה־50 הגיע לישראל מידע על נאצי בשם ריקרדו קלמנט, המתגורר בפרברי בואנוס איירס. צוותי המוסד נשלחו לשטח כדי לוודא את זהותו, ורק לאחר שהזיהוי הושלם בוודאות נקבע מועד היציאה למבצע.

מבצע נוסף, שנחשב לאחד המרשימים והותר לפרסום, היה חטיפתם של השייח’ עובייד ומוסטפא דיראני בלבנון, שהחזיקו במידע על הנווט רון ארד. הפעולה התבצעה בבקעת הלבנון, אז תחת שליטה סורית מלאה, ועמדה בפני מקבלי ההחלטות דילמה מבצעית מורכבת: כיצד לבצע את החטיפה מבלי לחשוף את הכוחות, מחשש שנחיתת מסוק ביעד מאוכלס תסגיר את הפעילות בניגוד לנחיתה באזור מבודד.