היועמ"שית לבג״ץ: הממשלה פוגעת קשות בהגעה לחקר האמת

היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה לבית המשפט העליון במסגרת העתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר, וקבעה כי מחדל הממשלה בהקמת הוועדה גורם לפגיעה קשה ביכולת להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחים מהאסון.

בהודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה נכתב כי למעלה משנתיים חלפו מאז אירועי השבעה באוקטובר – שהוגדרו במסמך כ”אסון שכמותו לא ידעה מדינת ישראל” – ועדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. לשיטתה, פרק הזמן שחלף והנסיבות החריגות מבססים עילה משפטית ממשית לטענות העותרים, ולפיהן סמכות הממשלה להקים ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה חדלה להיות סמכות רשות והפכה בנסיבות העניין לסמכות חובה.

עוד נכתב כי קשה להעלות על הדעת נסיבות קיצוניות וחריגות יותר מאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, המצדיקות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. היועצת הדגישה כי מנגנון זה, על מאפייניו המעוגנים בחוק, ובראשם עצמאותו, מקצועיותו ואופיו הא-פוליטי, הוא הכלי ההולם לצורך הציבורי החיוני בגילוי האמת ובהפקת לקחים, לשם שמירה על אינטרס הציבור והגנה על זכויותיו.

לפי המסמך, היעדר חקירה מערכתית מעמיקה פוגע בחובתה של המדינה להגן על חייהם, גופם, חירותם וכבודם של אזרחי ישראל, וכן בזכותם של הנפגעים ושל הציבור כולו לדעת, להבין ולגבש עמדה מושכלת באשר לאירועים. היועצת קובעת כי המצב שבו, למעלה משנתיים לאחר פרוץ המלחמה, טרם הוקם מנגנון חקירה, סותר חזיתית את חובות הממשלה כנאמן הציבור ופוגע פגיעה קשה באפשרות להפיק לקחי אמת למען הציבור והדורות הבאים.

בעמדתה נכתב עוד כי הותרת הוואקום החקירתי בידי הממשלה אינה מתיישבת עם חובתה לפעול בענייניות, בהגינות ובסבירות, וחותרת תחת חובתה להגן על זכויות היסוד של הציבור – ובראשן הזכויות לחיים, לגוף, לחירות ולכבוד – אשר הגנתן מחייבת חקר אמת ומניעת הישנות אסון דומה.

היועצת המשפטית לממשלה מוסיפה כי עצם המחדל המתמשך בהקמת מנגנון חקירה במשך תקופה כה ממושכת מהווה כשלעצמו בסיס לביקורת שיפוטית מיידית ולהושטת סעדים. בהתאם לצו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון, על הממשלה, לשיטתה, לשאת בנטל השכנוע ולהסביר מדוע היא נמנעת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, חרף היותה המנגנון הייעודי וההולם לנסיבות החריגות.

בהקשר זה דוחה היועצת את טענת הממשלה שלפיה לבית המשפט אין סמכות לקיים ביקורת שיפוטית בנושא. לדבריה, טענה זו סותרת חזיתית את פסיקת בית המשפט עצמו, ובפרט נוכח חומרת האירועים, חשיבות החקירה להגנה על זכויות אזרחי המדינה והדורות הבאים, וכן נוכח האינטרס האישי הברור של ראש הממשלה וחברי הממשלה באופן ניהול החקירה ותוצאותיה. בנסיבות אלה, נכתב, קיימת חשיבות מיוחדת לקיומה של ביקורת שיפוטית.

בסיום ההודעה מתבקש בית המשפט העליון, שהוציא צו על תנאי נגד הממשלה בנושא, לקבוע את העתירות לדיון.